Kokhve Yitsḥaḳ · 1865-01-01 · 31 (1865) · p. Seite 57

"לא למען פעו.עת והרבית ח?6אה "נוךדת את/המיד לארץ לא נוךזעה «אך.יען נצוצי הודך מאד וגדודו־. "ורךני ז1הר יפעתך מ?ל־^זמץ נ^הרה «ולמען על 3ל־ז?מ האדמה'תפיצי ל,דנים -ועל המבע כלה תפרידי כנפים "לזאת אמךתישעת ידי עולם יפרה "סיובבי״/םובבי" את שמש נחמדה, ’ י * במיוה כמוך איש חכם ובבון אל הישמש נמשלת 1זך מעון. סף הבך מפשע נפשך נקיה אך למען על בל־בני תבל תפיץ חושיה ועל בלמו באור חכמתך תופיע לזאת אמר אלוהים ״נוע תנוע״. - מנחם מענדל לאנדויא. Von Evoch Mayer. הארץ הולידה והצמיחה. לכן על תלמי לבך לנטע מטעי;י האדם דוש•' וגם זרע קידש בהם לזרע ונתנה לחם לאוכל. מטל השטים הפריחה והבישילה דגן לנוהל. לתושיתך במו כן חרוש. המחדש ככל עת די נפלאותיו, הוא מלמדך להתקדיש לטואל; באישר לשלח לך שפעת ברכיות־ו בן' לעשות רצונו ה1אל. בכל יום ת?ל בטל אמךת1. ׳,ערפו כמטר משטים י ברה בחמה גל מצות1, י הלא היא מאירת עימם. לכן בכל עת תקופת השגה י * 1 1 T •י 1 | זז נחפש מעשי;דינו, ונביא נקיץ בפינו למנה •יי. •יי י " 1דז בקול רנה ותודה לאדוננו נסגרו ונכלאו הפרדות בתוכה שם תחת טגרסיותיהם. והאדמה לא יכלה לתת לחה < 1 T TT י. '״ T בלתי ירד גשם עליהם. ואם השמש בהיר בשחקים 1• ־ « •< י, י ־ 1 ד * בזיו הודו עליה זרה .אז׳ צמחם על הרים ועמקים השניא והפריה פרח. ובכן נתנה הארץ יבולה ומלאה פני תכל תנובה, וככל אפסיד. ובכל גבולה J« ־ י •% T » T , « ך!3ח מניכה לרדח יטדבה.