Kokhve Yitsḥaḳ · 1865-01-01 · 31 (1865) · p. Seite 56

56 ובאל אלים אל תבגוד בגד, אל תקעול מעל אך צפה להעתיר ועיניך לטרום תשיא! ומלל לשייכן קמים. חוסה נא חוסה האל הטיוב יסלח לך ויהפוך למתוק הרעל, כמו בימי סתיו הקרח אך יציר בחלונים כל־עץ בצבע לבן וכל־נצנים שולים;' עת עתותייהאביב הרימו פעמיהם וצמחו תמורתם נקעים נ.ךומלים לעינים מפיקים ידון נועם ויופי wyLtz בצהרים יקמחו כל־לב ונפש כי מרפא" בכנפיהם. כן אם ברקת צר ומצוק עתה נלבךת רמים כבירים ביגון _רא;וךוה אבדת עוד גילה רעה וקמחה :פלו לגוךליך תחת עצבת לבך ונפקך הריואבת' אם אך למו עצתי תתן אזן_קקבת אשריך בי ךאגה ותוגה תנודנה מאהליך. שיר תהלה׳ לכבוד בוא לעירנו אחד מידידי מרחוק לחלק ספרו היקר ה״ה הרב החכם המליץ דגול מרבבה כש״ת מו״הרר, עת זעם.קין וקפך!ם אחיו הבל ידו גזר א־$ר היה נע ונד בתבל; *) קמש צדקה באשר זאת ראתה, לפ.ני ’קוכן קחקים מסרה עלתה; וככה קפכה' שיה קמש הטהורה לפני רם י על כל ־ ךמים איום ונורא; "שדי'שופט צדק מה פישעי ועולה׳ .?׳ להיות נודדת תה. והלקי ונחלתי״ י - ממעון זקךשו עגה לה בקיול יממה דזקה ־הקשיבי' נא אמרי קמ׳ט בהירה וזכה! •י) נש■ כה השישי•! הר)ומריש כי שובב שינב הלך השמש.