Kokhve Yitsḥaḳ · 1865-01-01 · 31 (1865) · p. Seite 26

mein ganzes Heil und mein ganzes Streben ist, daß nichts (Neues) aufkomme u. s. w. ויחלק המאמר לג׳ «חלקית בראשונה עד צזל ישראל יאמר 2« 22! עתותיו מימי חייו התהלך לעני האלהיס «שמעו תמיד קול אלהים ממהלך לרוח האדם באדם — «שניה עד מושל ניראה אלהים ישעי את הגתיון מול העם בזה, והשלישית היא במו הבטחה ושבועה שלא יחפוך בזה לנצח. .on Israel Fürth, Rabbiner® מכתמים♦ החלש יאמר גנור אני. אי*» נכוב י*»ב 3מם3ת רעים, ויאכל שם1ת 3קר מלאה תולעים; וחסר הדעת גבה ל13 לאמיר: פ$ן מנ1דן הגבור עיביתי, אלפים וךכתים כמוהו כליתי! ״תצדק 3ד?ךך" - ענו הדומעים: - "כמוהו גברת כלחי החמור« - איש אשר כברכתו ברך אותם. לפני כד,ן מדין לברכה התיצכו 3חור ובתולה! ז״קן מקנה שחים לארץ; ׳ ויברך הראשונים ויאמר: "פרו ורבו"! ולאחרונים אמר: ״ומלאו את הארץ״! — ןז *ד T־־ ז r זזד I בישישים חכמה. ליקויש אחד — הה! עיניו מקו בחריהן — תצעק^ה בתולות מהתלות: .*»לום לך מלך *»למה״! — ויען: ״לא כן!?שאול נודד ממקומו, הלכתי לבקש את הונתנ׳ות - .ואמצאן"! — האיש הרך והענוג איש צבא כשמעיו 3׳ יצא לשדה המערכה, בקש מפקידיו ירישהו ישוב לאביו החולה; ו.יען — בהכירו הכזב על רוחו עולה: — ״??ד את אביך למען יאריכו! שיך״ -י -