Kokhve Yitsḥaḳ · 1865-01-01 · 31 (1865) · p. Seite 24

גבו־רתה נ#תה וך.עיר - נת^ה. חיים יעקב אונגעד חו״פק׳׳ק איגלוי.!ירע^ז רחרךד׳ ד-םצודה 5ל?לה Exegese von Zg. W. Back, Bezirksrabbiner. מדרש רנה פ' לך לך. ויאמר ד׳ אל אניס "ל״ל מארצך, ר יצחק פתח שמעי נח והאי והטי אזנך ושכחי עמך וניס אביך ושוי וכ״ל דר"« רוצה לתקן הפיכת סדר הכתוב דלכר״ירה קשה למה נכתב בתחלה מארצך ואח״ש ממולדתך ואח״ש מבית אבי ך, הלא בעזוב אדם את ארצו יעזוב מקודם אס ביס אגיו ואמ״כ מולדתו ורק אח'כ את ארצו! לכך אמר ר״י כי ההליכה הנאמרת עת איננה לבד הליכה ברגליו, אלא רצח הקב״ה שיעזוב המנהגים והדרכים הרעים אשר ראה מאנשי ארצו הולכי מושך ואמ״ז יסיר מלבו התועבות ראם מבני עירו ואח״ז יעזוב ג״כ ארחות בית אביו הרעים. ולעי") הקדר מדוקדק מאוד וכי בודאי אחרון אחרון חמור, באשר יותר נקל תנהו לאדם להסיר מלבו בראשונה מנהגי ארצו שאינם נשרשים כ״כ בטבעו בדרכי מולדתו או במנהגי בית אביו אשר מצות אנשים מלומדה הנמו לו מנעוייו במאמרם ברא כיעא דאנוה. וזה דומה ממש לצווי שמעי בת וראי ושכחי בראשונה עמך וארז״ב בית אביך, ומה מתקו לע״ז מדבש דברי המדרש שאמר כי גס זה הוא נקיון, כי באמת אין לך נסיון גדול מזה שיסיר מלגו ההרגל הנעשה לטבע, ותגן. שמואל ג' כ״ג עד עסוק חי. ואלה דברי דוד האחרונים וכוי. ידוע לכל יורדי ים התנ״ך במשוט בינתם למען ידלו פנינים יקרים לאוהבי תושיה אשר כל מגמתם להבין דברי חכמים וחדותם, כי לריק העמיקו לבוא עד תכונת הגנת המקראות האלה הסתומים והחתומים מכל צד, וכי נלאו בל המבארים למצוא פסח בינת אלה הדברים האחרונים מנעים זמירות ישראל, עד כי בחסר ויתיר החזיקו זה נכת וזה בכה. אמנם כל זאת בל תנעם לנפש הקורא, אשר קול אלהים חיים שומע מדבר מתוך האש של הארבע ועשרים ספרי קודש. לכן אמרתי אחות אף אני דעתי החלושה, ואף בי קטנם עבת ממתני. וטרם אחל אקדים, כי עקור הטעות לכלם היא על שחשגי שאלת הדברים הם דברי שיי — ורק הנשר הגדול לש״י נטה מזה וחשבם לאמרי נבואה — ובאמת לא נבואה ולא שיר הנמו, ועל מת זה הכפיל הכתוב פה לומר : נאם דוד בן ישי ונאם הגנרי וכוי משיח אלתי יעקב ונעים זמירות ישראל, הלא דברים אך למותר הנמו? ונראה לי שהמלך דוד רצה בדבריו האחרונים האלה להודיע לבני ביתו, לדורו ולדורות הבאים אחריו אמונתו וצדקת לבו ותומתו עם אלהיו מעודו ועד היום הזה, גלויבענסגעקעננטניס בלע״ז, כי אין ספק כי כמו שבדורות האחרונים האלה רבו הכתות בדרך האמונה בכת תיתה כזאת נם בימי דוד,■«כמאמר תחכם אל.תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, שהאחת אמדה אין אלהי® שופטים באין, כאמרו אמר נבל בלב