Kokhve Yitsḥaḳ · 1864-01-01 · 30 (1864) · p. Seite 78

78 durch dieses beherzigungswürdige Wort der Wahrheit wieder einsühren zu können. Bei Herrn Frankels seltenem ausgebreiteten Wissen im Gebiete des Talmuds, verbunden mit seinem Streben, sich mit den modernen Studien vertraut zu machen, würden dessen Arbeiten bei etwas vorsichtigerer Feile und Sichtung unbezweifelt zu den besseren Spenden im Bereiche der Forschung zählen; und wenn es je eines Zeugnisses sür den Werth seiner Leistungen bedürsen sollte, so dürsten die von uns bereits gebotenen an ihn gerichteten gediegenen Briefe unseres unvergeßlichen berühmten Freundes Dr. I. M. Jost, das e h r e n v o l l st e und a u «z e i ch e u d st e für ihn sein I Stern. קול בוכים _על הר ציון ששמם. (חתימה) Von Moses I. Landau. אך עוד אבות לנו ולמה נקארת. בה נקבעה נוחם רגלינו כ( מטו; לה אהבת עמי כלפיד בוערת, החת בכי עינם רקפיה ילהטו; 'שמת קךקנו הייא' חלמת המלת. ובקרו.יצמחו אך קמיר אך קית. - האז עד עתה ינהרו אליך,, מצפון מנגב מקךמה וימה; בו־אב לב שם .יבכו,.יכהו עליה, .יזעקו לאלהים.יען הוא שמה;T שם יסבולו רב עמל, עוניי נם לחץ, רב ערה ותקה׳ירב ונע ומחץ; אך לאל-יסלמובו חוסר נם עער, אם רק חזיון ציון מול עינם תמיד; 5יו יתנו למכים, למורטים קער, כי אל אהבת אךעם אך לבם צמיד; קם יום רליל בתולת אל :קכילו, ועל חרבות ציון מי דמעה _יז-ילו. -