Kokhve Yitsḥaḳ · 1864-01-01 · 30 (1864) · p. Seite 64

64 באו הטםדר1נר. על מפתן הבית .נצבו שטה על כםא1תם, הטלןי והשגל;שבו הוא האכזר — כאור צפון מבשר צרה ׳ צקה מ'שמ:ע והיא — יפה כלבנה. 'את בל רואיה עונג תשביע V T V T V T T I TT •I : י אז אצבעיות הזקן, .על מיתרי כגורו רקדו נגן בידיו — וקולות אין מספר, בל אוזן לכדו עטו גם הנער הרבה ישיר, היטיב נגן ברוח צח וגם קול הזקן <ןרב הוא, אכן באיוב מארץ;שח. משיר אביב;ישירו, שלות .קדמיונים;ספרו אהבה, דרור. טישפט׳;קר איש, ודעת קדושים;זמרו מבל חמדה, לביות האנשים תשמח ירננו * T •I » Ti» T * י י* “ י־ " .על כנסי זמרה. _מןלו שחקים, למרומים עגנו. המיון יועציו לא יוסיפו נדף, .יחדלו הרע מלומדי מלחמתו, בל איש אפ;ם ארצה כורע גם המלבה תתחלחל, באב ושח1ק את לבה המסו ולרגלי המנגנים י תשלש הפרחים 'שדיה;כפו. עטי מח^עה המית נבליכם, הגם ך,.מלבה לכבוש? ישאג באריה המלך קם בחמתו והניע ראש וקל מדדה את חרבו'שלף, מתהפכת מתער בבטן'ט" תקעה? הוי מן האדמה צוזןקים דמי ל,נער! וכמוץ לפני רוח רדף המיון שומעי קולך,ו העלם נפל שדוד-,ואנק על זרועות מורהו והוא בלב נשבר ׳קחנו, ובאדרתו;עטפנו על סוסו;חבקנו, ומטקיום הרשע יוליינו. אך עורנו עומד בשער, איש באביו לא כבה ובכניורו יחזיק, בכניור הדגול מרבבה J• י,"! I• ׳« ״. TT אל עמוד אבן;נפצגו. נ1חם אחר ל* חזה לקול תתו'שטים הרעיש׳ גם שאול מתחת רגזה. אוי לכם היכל,׳.עונג, אבוי לכם?עיליות מרוחים?גלילים אל תופע רננה, סבינבם יאכלו הדרכים בקרבכם קיול בוכים תישמע אוזן אבל ותוגה ׳שורו T T » V IV - 1 ♦ I » 1 11• :• עד כי רוח נקם. ורוח בער אבניקם;סז1רו.