Kokhve Yitsḥaḳ · 1864-01-01 · 30 (1864) · p. Seite 61

5עיניו. בכת אלוה מהשגחתו ממעל התאזר עוז והמנורה למן נצב לקראתו יקלע במצחו הנחושה. ויז נצחו המים עלי שדה המלחמה. מני ישראל התבותקו בדמו העל דומן אדמה. גם נן המדמה נין עמלק עת גאות לנש ומרה אפו על בן ימיני על, הי. לא הרע לפניו ברך. בגאותו וגודל לגבו חש3 לההריתנו מתבל ארצה וגזעינו לשחות ולעקור, לבל יהיו לנו שם ושארית בארן החיים — יאשר פרע לפני מינות המלבה שם נפל שדוד — נבלתו עם פרותיו נהלו על העץ ונפל בשמת פעל וחממו על קדקדו ירד. והנה אם נשים נגד עיננו "שלי אלהים, אם נתנער מעפר חלד ומהבלי הזמניים ונזבור ונקרוא במגילת אשתר אשר עליה יאמרו מ״ז מגילה פרק ב' בי נבתבה ברוח הקודש בשאר כשאר כתבי קדש ונחזה ביום הזח ישועות נעשו, איבה נובל לעצור רעיוני הזמרה בקרב לבבנו. מדוע לא נקרא בגרון אלפי מודות לאל ממוללנו ומצילנו? מלוע נתאפק׳ מתרי כנורינו שמוע המית נבלנו? מה נתאונן על פזורנו יין הגוים? אל אחד בראנו הוא ישים את ישראל עוד מהלה בארך וראו כל אפתי ארך את ישועות אלהינו וכמאמר ממדרש הצגמיו בראש דברי לעמיד לבוא בעתים ובזמנים יבואו עוד ינהגנו אויבים אותנו אל בית תפארמינו ושם 5שירה ונזמרה לאלהי יעקב תלה. .Von Al. bhajim Schorr הצבי ישראל מיום נגרשה בת עטי העד! אדמתה הכלת בלה ן!וןלת שלומים בפרוע פרעות לפני צר הלכה ישבי, נטישה נחלתה יצאה מבית אביה — מצאוה הרעיות. זן ז T ׳ ד , , t t* י פוס "ן החמה שותה הפת יד׳ודה ובגלות החל היא נדה גם נעה מוראה ונגאלה — 'שכולה גלמודה מדחי אל דחי מרע אל רעה. גם קי תרבה תפלה אין;;שומע יען עונה צפון טמון בחבה אח אן ירצה עונה ורחם יורע ־ 1 ז י, v וי ז ז* - - . עת במסתרים תבכה בקרב לבה. ״י ן ן 1 * rlv j v t r קי כיה אמר.׳׳ נקם ובעל ח?!ד׳‘. ״לא אאריןי אפי עוד, מומם בני בנים לא אמון׳ בנים פחי?ים המה! ״רבה רעתם — אשלחם מעל פני.