Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 3 (1846) · p. Seite 67

זאת תמיד דרך הביוגדה! אשר בהשקט _ישפיל שבת על במתי ארץ אתו מרכבת ובהתעורר הארתו■׳ תדבר: רדה! אז בהרןיאיו חיל בלע נרדה גם!גזלות לבבו יתר עם כספיו סרבו והוא אך נכיון לצלע. — העצה. לבלי חת מפני כל חפצת? יע.קר לך הכיח, הבל הגבורה < שמעני! אנכי איזעצך, ופרצת, ״את יי אלהיף תירא!— ה^ה1ה.C הלוחיות אשר השליך מכפיו משה —על עמיו בחריות אפיו— עוד בארון, אחרי היותם לאברים תשימו _יחר עם עשרת הדברים. עם מכתב אלהים חרות עלימו, *ו השיר הקטן הזה, הנננד 33חינת תוכו, נכת3 3לסון אשכנז מהמכס יי>קטאר זאקם׳ ואחרי אשר מתקוס קיש יהלן ההגיון, פשטתי את כתנתו, יחלניש אתו 3גדי קדש, כי מילדי הענרים זה. —