Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 3 (1846) · p. Seite 59

59 יגיל עלי גלגליהן תונלנה. עז3 צאן מנלאותהו׳ נקר רשמו׳ אגר אורו ותנורו, נס נאותינו נאות דשא, לא עמה פנימויחורו. אלהיס גיסיו תחזנה עינין יוצא ייייזרל משחקים׳ ונני אלהיס רגליהם תענסנה. גם אתה ל ראשך נשו!ן דשנת, יל שושן שאר נל הדר צמתי שרה, עליו אל יחסרו. תחת צל הארזים/ תחת כל ע! רענן׳ קטר,לאל תודה. הן ירצך נשה , או נעז ישא שנין. מותי■ על מי לא ענדה רעתו•' שאל אהל׳ עם עני ואניון ויגידוך׳ ארמנות מלכים ונוירותם ייספרו לן. שמח סעוזנויום •י ויטינן לנך, מה לילוד אשה ני ייחל, לקצר ימים י' יאריך נפשו? קל תהרה יפגשוך ימי החושן, ורנזה לך שאול מתחת׳ והלכת אל נית עולמך שתה חדלו שתו יין יקר הולך׳ והאניונה הופרה. Carminum 1,111. 1. Od. XIV. אל תושבי העיר קרבות יחפצו ישא משלו ידבר אלימו באל אניד. תועה בלב ים. אניה פוערה! לא שקטה! נמים רנים הניאון גלים הומים, ואת שדודה "ה תעשי? שוני אל ינשתן משכנות תנטחין, הלא תדעי,? ני משוט אין לן, איין נשנר ונדנה, רוח הקדים 3ל3 ימים שנרו, כל חונלין נאנחים מר צורחים׳ יאת משנת להשנר. עזנון ידיעותיך, נטשון מפרשיך, גס אלהים אין אתן,אליו?קיאי ניוס צרתן, יענך ניוס תר לך. אף כי קרשך עשו שן׳ נדושים משניר נ נו V׳ נת מנחר יער, לשוא תתיסי׳ חנם תתהלל׳, וחרדו לרגעים כל תופשימשוטיך- 00 פחדו פחד, לא האמינו כל מלחין, כל חונלין לכלילת יסין לאנטחונהדרן.?פחדי פן ילין לך רוח תתחולל, ולעגו לן גלי הים ׳ תוענתי 3ת ענדתי היית ׳ עאה חפצי כל מגמתי, מנעי רגליך מימים סוערים להפיצך, הרגעי ורומי. — Clceronis Oratio Ad Qviritcs Post Reditwn, *'*ערא, ראש המדברים אשר לרומיים, בשובו אל ארץ מולדתו, מהגולה, אשר הבלה- עת תתי כשרכס תנחרי ימי עלומי׳ שלומי ושלומי נעדנס׳ נדרתי: אשר אס ’איורתנס ארפא ונסצעכם אושע, אזי תיסרני רעתי, ישניסוני מיתי הזדונים׳ ”’יי לנני הרע נזלו ך ואס אך להציל עיר ויושניה׳ מכף רודפיה עמלתי׳ וכלי לי’עשיתי׳ אך למען יינו נ לכס; אס אמרתי: תהי נא ני יד חטאים עזי ’סש האלה׳ הנני מטרה לחן שוטני׳ ואלה צעירי הצאן ישליו׳ 'ינוחו רועיהם 0קיכור י טו3 היותי לנרי נעז3 ומשולח ׳ אן תוסד עיר חפצי על מכוניה 3ל תתוט ׳ 0 פן אגני עמדי׳ עוד תחוס עינכם ועין זרעכם אחריכם לחמלה עצי׳ עוד 5יי תזכריני׳ תחנוני אתם רעי •י שאלתי זאת ׳ אלהי העל לא אצלו תתני׳ אשד תחזינה עיניכם׳ אחרי שוני מארן מרחקים׳ ני השינותוני אתה ראשי ”"יי שיים רודפי טו3! גס שונאי נפשי ינחשו לי ני רצה אלהיס דרגי; מה ר3 יננס שופטי נפשי! לא אשכחהו אחרי מתי עוד. אף ני תה יתאוה אום חי? ’יעלי תנל? ני אם הצליח ננל אשר יפנה׳ וימיו תמיד 3טו3 לנלות׳ נלימוטו