Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 3 (1846) · p. Seite 54

V 54 — »$בניו בשמי מעל •אך ביו מפי הבאר ״האבן גליותי; •חרול היותכם עורים — ״זאת היום סביותי. ״הכירו נא אלהים, <ק איותו פבדו; "לפניו נפלו ארצה, :X , : י: ד »ואלי זר אברו — דברי .;עקב אלה עיניהם פקחו; ולפני ריובב לנרבירת השתחוו ויזבחו: "גואלנו! חטאנו! ׳אתה אל מושי״ע. •עז-ף מי ןישער? "גדלף מי _י3י_ע 1 «מעשיף מה ניורא! »אתה אל עז;נו•! »אותף רק'.נעברה, »אתה הוא אלהינו• ■ - -לבז חמותה כמיני . * T T : I v i ״לא נא;ה ליו תהלה. "אנוש אנוש אנכי, -ובמה ,נחשבתי? "אחי, אתם תועים י »מאדמה קירצתי. ״לא אלהים אנכי. »אבל אל עיבד אני; ןj י- " T . "הוא, הוא הרבה עצמי׳ »הוא בוראי ועשני. •דעו אחי! .יש אלה, "גביה על גבהים; »?גי לא"'רענו׳ "תועים המה, תועים. »עליונים ותחתונים — »הוא יוצר בלמיו; ״רוחו אליו ״יאסף — "ולתהו הנמיו. »הוא ממית, הוא מחיה, "מוריד שאול ויעל; : : 'ז* "עין לא שזפתו, .Exegese von WolfMünz, Rabbinatskandidat in Leipnik איי3 ה' נ״ג ני עם א3גי השדה גייתך ותית?che השלמה לן׳ ונוי . למעלה אמר ויושע מתרג מפיהם ומיד תזקא3יון, ולנן הוניוזו לעזו3 דרנו וש3 ורפא לו. א3ני השדה ננוי לנ3ול אשר ג3לו נין שדה לשדה והיא מצ3ת אגן לסימן ל3ל ישלה ידו נמלאנת רעהו ועיר פרשה ניד גנולות ישיגו. חית השדה, הוראתו נמו ל׳א