Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 3 (1846) · p. Seite 53

53 מגל|ב והלעים. Non G. Schwarz in Kremsier. .;פשמ^פרחה: ׳הזאת תיורת האדם! < ־ , 7, ״מי שמע כאלה V "האבן, מעמסה ■ ״בה כיח איש ,ילא, "מ?לי נודע כחיי, "הסיר כאבן1ןלע •י "עזו את כחנו! ״לאל שם ובלע!— לאל אותי, ךמוהו, כאל איותיו כבדו; לפניו כרעו 5ךןד, כלפני יה סגרו. ״לא בן אדם אתה. י•}11׳ «יי ״אל אתה, מושיע; "עזך מי,ישעו v <ךלף מי.י3י.ע "מעשך מה נורא! "אתה אל עונו! "אודזף רק נעביורה, "אתה הוא אלהינו'•׳ בטעם פתח פיהו, ובלשונו מלה: רייעי צאן_על הבאר חנו עםעדרימו, והתענגו זה עם זה < מבלתי השקמו. "צללים בל עטו׳ "השמש עורו רם■ "שובו׳ רעו ולכו!" אמר להם התם ענו רועים.ואשרו: "זר אתה בתיובנו ׳ "לכן לא ניודע לך /על א'ר1ת שבתנו; ׳(אולם שיא עיניך׳ "ואל הבאר הביטה ׳ "ואז מהתיובחר "נפשנו נמליטה•" ""הן׳ האבן ו^ריולה׳ ""על פי הבאר שבובה! ״״?שהר מאיור הייתי ■״״ .י כראותו האהובה י עז אל ביו צלחה. והאבן גל לברו- לרעים׳ מתמהון