Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 3 (1846) · p. Seite 40

40 מני הטבע סביב׳ מני פח* האביב: כי נרדה שאולה — כי נעל שמים! אחרית כל שמחה תוגה. Von Hirsch Hanak Schullehrer in Voskowitz. וזה יצעק: הוי השנים! זה נחר גרונו, ני הקר דמו במים קרים. שתה בחומו, יחלה יירא, כי יבא יומו כן חיי אדם רודף הבל. כגן נחמד לפניו התבל: חלקי אתן! יאמר לשמחות אהות יקרא לגיל ושש ון לבבו יפנה מאנחות. יאמר: בל יקרני אסון. נאות נפשו יאכל ישתה וכל עתותיו ימי משתה, ישמח ירוה ימלא תאותו רק השתעשע היא מגמתו; רק תאוה תרדוף תאוה ברום לבבו ידבר גאוה, עם המוסר יחלל בריתו ואל יזכור יום אחריתו. אך אם יקרבו ימי זקנתו ברעד יקיץ משנתו׳ כליל התקבץ בני תענוגות < עבור התענג יתועדו בנשף ירקדו יעופו כבני רשף 1 ישמחו יחדיו לקול עוגבים ״לילו ישתכרו בדם עגבים. כטוב לבם ביין הרקה יפזרו הונם. ישנהו לקח י לא ׳השובו את כספיהם, ושינה לא יתנו לעפעפיהם; הנקלה ילבש במסור, שרים, הזקן בפוך מעיל.נערים, עד אור הבוקר ישישו נכה; אך נסר "נם ויתעוררו רק שקים רקים למו נשארו׳ ושמחתם לתוגה נהפכה. מה נאכל? ידאג לבבם אפם כסוי ובבית אין לחם׳ הגושים יבואו לקחת זהבם; אז איש על מעשיו ינחם, זה יכאיבו לו הברנים,