Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 3 (1846) · p. Seite 38

38 כאם נדיבה _עתה קמה משנתה ׳ כתנות .קרח וקפאיון השליכה אחריה ׳ והמור .ערפלי חשך בהיר מךאיה׳ על כל הר וגבע, בנהר כאלחות׳ ויותר שמש עהר מלא ברכות; פרחים וצמחים נראו לאלפים בארץ למרוצת ציונה ואלפים; עו־ת בעלי כנף להחיה קמה, להלל ליוצרה בורא כל נשמה — : - ״ T T : V T : J ומי מנהל המבע לשניות פניה ואחרי מיותר, ככלה ואחריש .נעוריה? אך כל זה מעש עלייון להראנו נוראותיו ׳ כי מדו למיותר. ׳ אף מריו לכיותת׳ כל .יציף ארץ פתוחי מבעיותיו - כל זה מעש עלייון להראנו נפלאותיו ׳ כי מריו לרחם ומדיו לנחם להשקיות בריותיו ממי מנוחותיו - אל משליך קרחיו על פני תבל, וקרוח קר עהום מר ןשדיוף הפרחים .יקראם לאקל וצור משמים שלח האביב עם רוח צח׳ עם מעין זך י