Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 3 (1846) · p. Seite 37

37 בין הררי שקט, ברירות שם נחה, אלכה להרגיע ארפא משובתי! שם על רפידת פרחי תכלת, שם בשפים בין עשבי ארמה, s:' I' י• I ־' : ״ :־ T T נחרו נתלונן תחת צללי רעננים; נשבח כעסינו לא תשיגנו אולת, רק שם צוד, אל מעולם ברכתו, יגע פח שם ןשוב למנוחתו׳ שם שם שכונתו שיוכן שמנם שיוכבי על מטיות שן סרוחים בערשותם בל,יעירו קנאתינו, בל .יבחלו רעיוננו׳ לא לנו תענוגיהם׳ אף לא מכאיוביותם- 1 ־׳ ״י•׳. ־' ־= י לא לשוא ברא אותנו יוצרנו׳ ־ ז! זז T לא זאת המטרה׳ י רק בעצה נבערה אכל ושתה ער בא חלפהנו. מזיוהר אל שמים קרצה רוחנו׳ בהוד היא אזורה, לה כיח וגבורה לשער לדעת אח כל סביביוהנו. על עוף תגביה׳ תרר עמקי אלץ׳ בכל מקיום צופיה, מכל דבר דיוליה: כי לא נבראנו לתהו _לר!רץ - הבט הטבע ןהתע'וךרה מתנומתה,