Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 3 (1846) · p. Seite 35

35 ככה אתה ברכה לנו! אצלת. עם מטעי.קדם כצפון שתלת, היוךם כזית רענן כג?ן פירח. בניר דוד נטעי נעמנים נטעת, ביו משירי ציון לנו היודעת׳ כי היה מל)ךם כישרון מלןי׳ אשר אהב הצרק שנא הרשע, לבש צדקה במעיל ובגדי "ישע ׳ ולמען בארחיותיו גם אנחנו נלך. דברי בן חלקיהו חזה אליה. י•', '!,1ז ו יי "י: נשא במרירות לב קינה ונה. העתקת עם רוח חכמה ורעת. בארת ברברי חן ונעימות טעם, מה טיבו מליצותיו מאז הפעם׳ לכל .נפש;יזקךה רמוסה כתלעת. מחיל אל חיל בעז הלכת. בספרי המאפף חכמי לב שמחת, כי בו זיצאת לישועת עמף; ואחרי כן מנחת בכורים הקרבת, בלולה בשמן החליצה אשר אהבת, עדן■ עשית! מה נעים לח?זף! לוית חן היית תמיד לייודעיף, מר עמל (תרצה עטךת לרעף, בייום חתנתו־ וביום שמחת לבהו