Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 3 (1846) · p. Seite 34

34 אכן עתה הפעם, זה הגבר׳ בתיוככי קהל עדתך הובל?1?!בר׳ רבות אנחותץי להיות פי שדם י- בי אתה שלום מפנינים זי,קךת! הן אתה מחלת.עמנו הכרת! ותהי לעזר גם לישועה לבלמיו! בי ידברו את אמריותיף בשער, אתה ייודוף מזקן עד נער׳ כי זרחת מהר הקרש למו. t t : -t דרש טיוב היית לחמדת שפתנו, ודבר שליום לנל זרע קהלתני ׳ רבת התענגו על $ךי חכמתך. בספר תורת!לעון -(?ריח רובךת, צמאון נערי בני ישראל שברת, ותאיר.עינם מן דבש מליצתה. באשר עשות חסר אתה החלות׳ ככה דרך קדיש הלאה טליות < הלא כספרתה הנעימה כתב י^ר, ז• : *; t -: - I v t : ־ תתה לבחורי חמר אמ.ךי!עפר ׳ לרבר צחיות גם במכתב זוספר, ותקרא דרור לימינם אסורה?כשר. כגביור החיל נפשיו עז דירכת. עבר ארחיות.ימים ארצה מקרבת, להביא שמן הטיוב וכשמי ריח;