Mannheim
Compact Memory

Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 3 (1846) · p. Seite 6

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Kokhve Yitsḥaḳ
Volume
2 (1846)
Issue
3 (1846)
Date
1846-01-01
Page
Seite 6 (sequence 6)
Language
Hebrew, German
Belongs to
journal issue
OCR quality
60% known words query
IRI
…/4785731-6613229-4787953--0201-4787960
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

6 שני אלה, וגטרם התל עוד לספר פה דרן סרטי ומנואר יותר ממה שספר כגר למעלה דיו כלל מיצירת הארס, הוסיף לנאר מתלה עוד פעם אחרת נריאת השמים והאין גכלל, ותכונת הארן ותיקונה גפרט גגחינת יצירת הצומח אשר היי מצטרךגהכרח לקיום האדם, אשר לא יוכל לחיות מגלעדי מזון, אגל יצירת מין החי אשר לא ניתן לאכלה גתחיצת׳גריאתו עד אחרהמגול כנודע, צא הוצרך לגאר ואף שקדמה ליצירתו, יען אין כונת הכי פה פה לספר עוד סדר הגריאה, מה שספר נגר נפרשה הקדומה, רק אחרי סיפור יצירת האדם, גרצותו עוד לספר יצירת האשה׳ הוצרך להקדים תחילה הכרח נריאת האשה, יען לא מצא האדם נכל חין החי עזר נאות לטנעו זולתה, אשר היא עצם מעצמיו ונשר מנשיו, ע״כ הקדים סיסיר יצירת מין החי טרם החל לספרמיצירתה, ומעתה שיעור הכתוניס כך הוא: אלה תולדת השמים והאין(ר״ל האדם ואשתו הנאמרים למטה, הן הם נהרננתם וחגורס מגיף ונשמה תולות השתים והאין) והחל לספר תחילה עוד מנריאחס ותיקין האון וכל המצטרך לאדם׳ טרם היותו, וז״שא נהנראס, ניוס עשות חלקים אין ושמים וכל שיח השדה טרם יהיה נארן, וכל עשנהשדה טרם יצמח ר׳ל * **■י נעת עשוי!ד' דרך נס" ננריאה מאין, את השתים ואתהארן עם כל שיח ועשג השדה, טרה יהיו, וטרם יצמחו נדרך ונח טנעי עיי הצמיחה' נמו עתה אשר האין תתןינולה, להצמיח מוצא דשא כל שיח ועשנ השדה נדרך טנעיייניארהנ זה לאתר מדוע היהמןההנרח לנרואנל אלהננויאהנסיית , ולא יצמיחה נירך טנעיי? יען ני לא המטיר ד'על האדן, ואדם אין לענוד את האדמה ואיד יעלה מן האין, והשקה חת כל פני האדמה, ר״ל כל אלה שלש סינות צמיחת השיח והעשנ הטנעיות, ר״ל האדם העונד והמטר המדיה את האין והאיד*•*, ר׳ל הטל הנולד תמנו ומשקה אומה חסרו עוד על פני האדמה, ולא היתה צמיחה טנעית עיד נגיר האפשריות! ע״נ הוכרח לנרוא אותם נריאה נסיית לכמחז׳ל כל מעשה גיאשית ננניונס נגראו ונקותחס ננראו, ננדלם ננראו, ר״ל שיצאו ננריאתם הנסיית מאין ליש נתדרגת שליחותם האפשרית, אשר ישיגו עתה נדרך טנעיי רק לאט לאט כנודע t ורק אחרי אשר כנר ספר נזה דרך הקדמה , ננריאת הצומח המצטרך לקיום האדם על האין, החל לספר היית האדם, ואין הוא תולדת השתים והארן׳ ואתר וייצר ד׳ אלהים את האדם עפר מן האדמה, (והוא חלק הארצי׳ נו) ייפח נאסיו נשמת חיים(הוא חלק השמימי) והוסיף לנאד אח"נ מקום תישנו נגן עדן, והתצוה אשר צוהושם, ורק נאשר רצת אח״כ לספר מיצירת האשה, היציך להורות הכרח יצירתה מגוף האדם נעצמו ואף ני שנהשקפה ראשונה יוכל איש לחשונ, ני היתה האפשרות לקיים תינו ע׳י התחנרו אל אחת משאר מיני נעי׳ח ׳ וע״נ הקייס לומר וייצר ונוי ויקרא ונו׳ ולאדם לא מצא עזר ונו', ד״ל אף ני יצר הרנה מיני נע׳ח - והאדם ייע והתנונן נטנעס איכותם ומהותם, ננל זאת לא תצא ננילן עזר הנאות לו ולטנעו, וע״נ חיינה חכמתו העליונה לנניח אש ה מצלעותיו ייפל וני' ולפ״ז יתורגם אלה תולות השתים והחרן: Folgende sind die, durch die Bcrdindnng des Himmels und der ו<-;ן, :Erde entstandene Wesen *ל כהוראת יום לפעמים על העת. **ל ני תלת אמן תוסג גס על האיד שלא היה עוד. °ל ני מלת וייצר ר׳ל אף שכנר יצר.

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.