Kokhve Yitsḥaḳ · 1863-01-01 · 29 (1863) · p. Seite 98

נחשים?.ריחים•' סביב.עברוהו, מבין השיחים ה!-ה הורוהו. - לחיותי צלמנה היי נכונה, 'פרשיי רשתך, לנפשו בגשתך׳ לתפתה קשלך נפשו' בלילך/ צלמיה אחותי ,זבחה! כעזה' נדחה לזאב נןשה׳ כן;בבשח נפשו בכפי י תבוא בגפי. אולם עד אנה נבלה ברננה? תמשך התוחלת? מהלי המאכלת! לאטי לאטי עורו־ הפשיטי, יהי לפקדיון בסות לאבדון. — 98 - מעפר לקחת בסמים :תבלל, הרקח מלקחת ורפאים יהלל, אכלתי.יעדי ולשו א שקדתי בפתח שערי, בחשך רפדתי, לקאים לשבור;הלק הבלים׳ .?,סף.יצבור חרבה.חללים, המלח בצרי מרחוק;ריח - איש בריא י ולשחין יקריח, הפצעים .ימסו ־מלא הגדה, בלבושי יכפו פ;יו בטךה, מותי תחלאים מאז אחקנו י אנשים בריאים מעולם תעבנו. קר קרו.נחשוף ■»ן$זןי«ר. מ/כא לחשוף ר מש וחמר. לכף הקלע קרים המצח, לשונו, לבלע המות לנצח׳;דיו. .לחת׳ ח אש, תקיעה, מלא המחתות למען תבוינה, למיתרי קשתות .מעיו;שורגו, (לצודד נפשות נפשים;הורגו) והנותר למחרתו, במוש.ייךשנו, בשקט עברתו לנצח;דוישינו ידיה עצמיו *לעפר מות. קטיל גרימיו?שרת בשבת (Nach Byron) von M. T. Rabener. חד1ךל;לה חזיתי׳ הלום בנלדי עינים: החרפה לבשה.קדרות, נ דעך ברק־יפעתח׳ ככבי־שחק עממו, .יחדיו אספו ננהם, *;חגו במרחבי רקיע,?לס;עבטון ארחותם.