Kokhve Yitsḥaḳ · 1863-01-01 · 29 (1863) · p. Seite 79

79 המהמה, נכריה עבודתו לאגור ואמרת כהן> וגרגרי זהב, וכבנות דאנייאידען ישאב מי זהב וכלי נכאתת לא ימלא נצח, כי לא לעולם מתן הצלחתו, לא כל דרכיו ישכילו, גם כי יקוו מפה מי נרכסו משבר כד המנוע במקום אחד — מעין נרפש ומקור אכזב מוצא הכשף כל שוגה גו לא יחכם, כונד הכשף ונשל החול וכבד משניהם השיגו — ע״כ אחת אמרתי המרבה לאשוף עפרות תבל וקניני הבל לא יעדיף והממעיט לא יחשי איש לפי אכלו ילק ונו, כל עמלו לפיהו יהיה והמותר לזדא, טוב לאחוז במערבי האדם וגם מחכמה לא תניח יד מרוצים — אי לזאת החלומי תת מפרי תנובתי לרבים, כרתי ברית עם ידידי הרב הגדול מכס השלם הנודע בשערים כבוד מוה' יישף כהן צדק נרו אומו ראיתי נכון לפני גדור הזה, הוא האיש היודע להלוך נגגד רוח כל איש בימים האלה אשר רבו המחלקות וכבד מאוד תדבר למלאות מזמת כל אמד ואחד, אלו מגמת פניהם קדימה, ברעש י גמאו ארץ מבלי משים אל לב על אחיהם הנשארים אמור, ואלו ינזורו עשר מעלות אחורנית ולמען חזק בדק בית ישראל לדעתם ישיעו אבנים גדולות חדשות (לא שערום אבותינו) וישימו עליו למען ענותו בקגלותם, מבלי משים אל לב כי בזה עמודיו ירופפו אדניו ׳רוששו והכה הבית רקיקיס כי יפלו אשיותיו — והנה הרב כ״צ יעמוד בתוך יעשה שלום בינותם, הוא הגבר הוקם על במעלות רמות בתורה הכתובה והמשורה מהר שיני, מלא כרסו גמ״ש ופוקקים ומלא ידו לכהן לאל עליון, לפני מלכים ימילב וכבדוהו בלוית חן (מעדאיילע) ופרי מגיייו מגד גרש ירחים אכלו ענוים וישבעו טעמו ממגד תנובתו ותאירנה עיניהם, ויצביר יישף חמורים ד!«■■’, ממרים תבואת חכמים אשר זרעו לצדקה וקצרו לפי חשד ונתן באוצרו (אוצר יראת ד־ חכמה ודעת) ובתבונת כפיו ינחם על מי מנוחות ים התלמוד וים המלח ממלח טהור קודם — וגס יבשר במחנה העברים במכתב עתי (המבשר) היוצא לאור מדי שבוע בשבוע וכנשר ימוש עלי אוכל יפרוש כנפיו ישוטט על כל טוב ומועיל לשלמהו על פני חוצות - ושלחתי לו עניני חכמה הראויס לבוא בקהל נבונים, הן המת לברי רב על רוב מאמרים מבהילים מרב ז״ל הנמצאים גש״ש ומדרשים לבל יהיו לשמצה בקמינו, ובעזר יוצרי השארתי פני ססר׳^. הלוט בדבריו, בלי עזר הקדמות מספלי חכמים ומחברים רק רב בעצמו היה בעוזר׳ ומה שכשה טפחיים ועניים במקום זה עשירים במקום אסר — ואס ־ כי לדאבון נפשי לאט לאט יבואו בדפוס כי מרבים העם מהבא ("ויותר ממה שהעגל רוצה לינק") אקוה ברצות ד' יבואו מאמרי אחד לאחד ויצאו לאור, כל עין רואיהם יאשרוני — גם מבר הייתי לכותב מ״ע הליל אשד יצא לאור בשנה העברה וילידי עשתנותי אשר אך יצוא יצאו החוצה מצאו חן בעיני כל ויהללו אותם בשערים (ועל כולנה "בית חינוך העולים" בלינדענאנשטאלט ילתוגת לבי נשארו אצל המעריך הציר ענינים ולא ישפו לשוב עוד לארצות החיים נאשפו בבית המאשף כי כתתו רגלי הציר — אף להחכם הנודע ביקרו "המגיד" הנני כותב מדי פעם בפעם חדשות ונצורות (ונהצופה יודפס נקרב העלותי) לכן גם לך אדוני הנני בבקשתי ספחני נא אל כהונתך ובין כוכבים שים קני, הלא חבל אני לאיש בריתך וזה שבועת ימים נחקקו מלי בעט ברזל יש׳ אמרי יושר לידידך וידידי המשכיל וכו׳ מות׳ זעליג צגי מאנדשיין ני׳ ייאמר אחד קראתיו דברי חפץ וכתב יישר מדובר בו נכבדות על דוברי ישער בת רבים (פרעדיגעי) וכותבי ספר (שריפטשטעללעי) העדות־ בס מה