Kokhve Yitsḥaḳ · 1863-01-01 · 29 (1863) · p. Seite 75

75 הוא עם־ כל,קדושיו יבא אלינו אולם גם־מעין נובע מי־הטרים ידאו ותנו הלל. גילו ברעדה! ישהו ולעו:!דיס׳בוזיה מחרפיה 5י"^ד1ל?:בודוי לביי ^'ינו“ הקהל! שיתו לבבם והטו אזניכם נ־_, "_שאו ידיכם קושי וקחו לת טהיורה מה־זיארז? ״ת? ל'* ח ' ^ד' , הן־היא חייכם י היא מאור עיניכם , , . י;זז זאת בת־אלהים, זאת התורה! הן למן היום שמי גבק נטעי ׳ ׳'׳' ־ T איש לא-למה ־עין לא־חזתה "נזקחנה נקהנה׳ מנתנו היא סלה עליונים ירדו מטה, אלים סד־־, ״נעשה ונשמע!״ - יחד נשאו V* ז r! זז ״ 1'י יי 1 י t_\T באו; קולם ז ימיר עליון נתנה, מיד י׳ועץ |לא 1קה! מי הוא זה רעם,ישמיע?׳ "ומי.זה לא־יתאו למתת אלד׳ בשופר.יתקע, קול גדול ולא־־ י י עולם?י ו¬ ., . _ ,35 ׳ גילו בני אדם,גילו ושמחו <«י׳י^י:.״ף חזי חג־א})1,'ם בזה ’ים WÖ;גלח 3י’ד יג' ”רע י ד' כי^־עצב זרז הי׳זזה. ךאנד, ש^תז 3 . __ קדשו עצרדה *וצהלו בחדש בימינו אש דת, חקי□ ישרים :״ז השלישי מקור סין־ נעם לכל־דורשיה ־ ־ י זסב וואלף חיות מבראדי. קזפת.עבר. Von Jnkob Fischer, öff. Lehrer. בן יחיד ממקום מולדתו נ־וסע ובארץ נכריה אור, לשבת. j לקול אמו לא.יטה אזן,קשבת י עבותות אהבה כלה פורע. .על אדמת בני נכראהלו נוטע, תוגת'אומנתו מזכרנו יגרש׳ חסדה ואמונתה מלבו;שלש י ומאס גנו ובלא לו ישתעשע. ארכו לו ימי מגוריו ואמר בלבו 10*