Kokhve Yitsḥaḳ · 1863-01-01 · 29 (1863) · p. Seite 74

74 נפשי אשר אותה חכמה ובינה במעט ’לקנותם" שכלה הכינה י ולבקש ידעת אך ןצא זיצאה; כדבורים סניה עץ ועצב׳ זלעמל וטיח אין קץ,’ אין קצבי אל נחלת המנוחה עודה לא באה• הן אעמול \איגע למצוא הטרף ובעוד לענק״לי זה אין אמר: הדף! ואיגע ואעמיול לעטות הניגד ■ איכה אחיה שלו, בטח, ושארית'זימ• אהי צולח. הן לחכמה הקדשתי עתי, ובחכמה חרפה נשאתי. הן בדמעה'אכלתי"פתי׳ ובזיעת'אפי לסמי קצאתי. עתה י;, תן ליעף בהי! ובצל'החכמה אמצא מנוח. כמות מעו־מי הילדים והעזר. וכי יבטיהיני הזמן תת לי עזר ׳ ’עזוא הבטחתו,' "רק מעל ובגד - ומה אעשה לנפשי? מה־_לנשמה? מתי'”אראה' בטוב? י מרתי אחכמה? לכן אקרא אליך, צור"ישועתי! הנני עוד ימים - וימי מנ[ח! אבינה, אשכילה׳ עוד״אסליף 'נס; וזז תאסוף אליך רוחיונשמתי. ליום הולדת אותי בהיותי בן ארבעים שנה ושלש שנים, ח״י טבת תרי״ד (נקאמענ׳ן סא־אלסק,) י הנה שלש שנים וארבעים שנה מספר,ימי היום; אכן מי מנה יפי הבאים׳ אם עוד רבים המה? ואני עוד הנה פה בארץ החיים,;נעתי ׳ עמלתי בזיעת ’אפים, ואשת לרויה את־ביום החמה . 4 Von Molf Chajcs. אראלים ושרפים.יחד מעכו גדודים ,נדודים נקבצו"באו דעת,{?פץ אל שאלו חקרו» הם כל־בשר! דמו ושמעו עזם .ודא'כרוב ,ועליו רו״כבהו! קבלת התורה בקל־ות_וברקים בסאץ וסער עז מים עלו שחקים נקרעו מלא ת.בל.יחד כעצי היער ׳ אחיור נסוגו נדו גים־נעו" נוים ולאנעם נבהלו כח^זו לכבות בלמו ביונג נמסו - ש^ו מרום עיניככם ת.שיו "פן־תמוט הארץ. •' תסמות יךגזו 'תדעו ’ ■ מימיהם יגלשו פני תבל יכפו הוא!ערוך מךכבתו יזגד מחנהו׳ צקאות הוא, לקשר סךךה נם־אלפי שנאן ראו תמחו j 3 יי