Kokhve Yitsḥaḳ · 1863-01-01 · 29 (1863) · p. Seite 36

36 הנה »מן המלכות בהיותנו על אדמתנו תבהנים בעבודתם והלוים במשמרותם, ההיכל על מכונו ומקדש הקדש על יחודו היינו חייבים בהזאת מי אפר פרה אשר היה נמצא ע״י כהניס; ואמנם עסה »מן הגלות כשחקרנו כל טוב נשאר לנו רק טבילה במקום הזאת מי נדה: והנה ראה אחי שם ראה כי לא לבד מצוה זו נפלה בגלות אמנם יותר ויותר מצוס נפלו כגון הקרבנוה ומתנות כהונה בכורות ומעשרות וחגיגת ג' רגלים והשאר אשר אינני צריך להופיע לך כלם כי נודעים אצלך אשר היינו מחויבים לקיים אותם בשבתנו על אדמתנו, אמנם עתה בהיותנו בארך נכריה אם לא נוכל במה שנרצה, נרצה במה שנוכל! כי המצות נתנו לפי היכולת כאמרם חז״ל וחי בתם ואס נמנענו מן האחד (היינו מן הזאת מי נדה) שאינו תלוי כעת בישותנו למה נמנע מן השני (היינו טבילה ורחיצה) שהיא תלויה בישותנו, ומה גם שהפרה היחה נעשית באדמת הקדש ע״י כהן בהיות מחנה ישראל בשלמותו, עכשיו אם בטל הממנה אז בטל גם מחוך למחנה. שאלתך השלישית בענין תפילין, לא אכנח עמך בפלפול גדול מן החכמים, אמנם שהזכרת לראיות אם הם מחכמינו או מחכמיכם, אם הראשונים או האחרונים פרקו עול תפילין מעל צווארם? כי לזה צריך באור גדול ופלפול ארוך, ולא לחבר חבור שלם על זה הענין באתי רק אעמיק לך דברי הרב אהרן הראשון שהזכרתי לעיל בעל המבחר ואך שיהיה תלמידו של הרמ״בן עכ״פ הודה אל הפשט ולא בוש ואמר בפרשת בא בפחוק והיה לאות על ידכה ולטוטפות בין עיניך דברים אלו: "אלו היה בעבור התפילין "היו נזכרים לעיל בפירוש. א״כ הוא כמו הנזכר בפרשה הקודמת למען "תהית תורת ה׳ בפיך כי ביד חזקת וכן בחוזק יד הוציאנו ובתורה רבים "כזה פתוח תפתת את ידיך, ופרשו השמלה וכן הזכירו חז״ל בי זה כמו "כתבם על לוח לבך, שימני כמותם על לבך ואין כל דברי שלמה למשל "(בזה התנגד לאב״ע) עד שיצדק הטוען כי אמר משלי שלמה לא שהם משל "רק שמדמה דבר לדבר ואם אמר קשרם על אצבעותיך יורת על התמדת "העיון וההשגחה התדירים, ואם איננו כפשוטו הנה תן על כפים חקותיך "שמורת על ההשגחה התמידית ואין הפרש בינו ובין ושמתם את דברי על "לבבכם ועל נפשכם." אלו הם דבריו. וכן רבינו אליהו בשיצי בחפר המצות אדרת אליהו בענין התפלה בפרק ז׳ אמר שפחוק והיה לאות על ידכה ולטוטפות בין עיניך הטעם שיהיו תמיד לנגדך במוצאך ובמובאך, וזה כדרך כתבם על לוח לבך. מזה יש להבין שלא הס תיו הראשונים שבטלו התפילין רק כן קבלו מזמן החלוקה, ויש לנו עוד חפרים רבים שמחבריהם תיו בזמן א׳ עם הגאון ה' קעדיה הפיתומי ורמ״בם ואבן עזרא ותמיד מתנגדים ומביאים בקפריהם ראיות כאריות שזו המצוה איננה מן התורה רק מדברי חופרים, אמנם לכתוב את הכל לא יכיל חפר וד״ל בשנים שלושה גרגרים בראש אוויר. ותוך דברי אבקשך אהובי שסממיל לי על אשי לא אצתי ומהרתי להשיב לכבודך כראוי, הן לא אכחד ממך כי בעת קבלי אגרתך הייתי על ערש דוי לחולי השיניים אך כיוס או ממים ששבתו מעט לבריאותי והנה לקראתי בשורה לא טובה מן מקום הגבוה, באשר תינו משוחררים מן עבדות בעלי מלחמה זה כמת וכמה שנים ועכשיו יצא דיוטגמא חדשה מפני המלכות