Kokhve Yitsḥaḳ · 1863-01-01 · 29 (1863) · p. Seite 23

23 אב תבלת .ינוע - מה נשאר - אנקה. - אדון העיר ימות ־ מה נותרה? צוחה - עין העם נסתמה - מה נשאר? עורו; - רועה עדר שדד - מה נותרה? תאניה - שר התורה נפל - והיא לתומה עניה י הדרת עם תאבד מה נשאר? ש^ון. ואם בליל כל אלה באיש אחד נאחדו. ^ושני כל הוד 'כפאר בו נצמדו’י" אב, אדון, רועה .עין׳ שר והדר; בנפלו תשברו! למשנה 3 ם לום. אבל אז ליתרון י קנה בשמים, שק'ואפר לרבים - שמם מגדל עדר. הה, איך אחל הללו - ואני ערל שפה ■ פני משה נקדנד י- ועיני'אך רפה - ’ איך אעוז ’לפאר הוד.נאדר וזוהר! איך יע1ז אלם’ .עור אין עימם, לפאר הוד הישמש;הךר הקמים? י ’מראה שמי רומה י כעצם לטוהר •' לריק לא אי;ע לרומם את מפעלו׳ ל'ש.וא הוחילו כי אם?ור׳מהל^־ קסתי לא אדרוך י בדמעה' מתביוסמת ־ לרחבי ארץ שאלו! ישם קוי תהלתו. לקצות התבל,‘ שם שאה מלתו, י רנה הנם להללו הס לתפשו.קמת י התורה שק תחגור :פלה_סצפיךה׳ הצדקה תקראי אבל י הסרה מנבירה׳ החמר למספד׳ למקונן על חונן, האמונה לבכי על.אבן הפ;ה ׳ האמת בחוצות תשתפך בקנה ׳ י השלום תמרורים י על בוקנו יתאוק.