Kokhve Yitsḥaḳ · 1863-01-01 · 29 (1863) · p. Seite 7

ידוע שעצנוני אשת המגיעים לה ע״י האורח רנים הם כאמרם זיי׳ל ראשה ואינריה כשדים עליה ונקראת דוה משרי המדוה, מה שאין כן גשאר נעלי מיי/ ואלו לא חעאה אס כל חי אולי לא היה זה נענע נשים כלל כי למת יגרע מין האדם הרנחר ננרואים מכל נעל חי, יכן היה אולי נענע הרשים להיות יולדות ששת ועוד יותר ככרם אחד כחיות הידועות ויהיו נרות האדם רנות נניס כהריון אחד ולא תיו צריכין להעמיד התולדות הראוים לקיום המין נכמת הריונות, ואן! שההריון לא יוםין> עצנ עמס נכל זאת הוא צער להן ומונע אותן מלענוד ענודה גנר כידוע. ומשמעות תכתוג שהיה נענען קודם החעא להיות יולדות נלי חנלי לידה, כי נעצב תלדי נאמר לאחר החע־י, ואלו לא היתה תשוקת האשה לאיש כודאי לא הזד וגה אליו רק כשעם הראש־ן היותה יודעה שהזווג גורם לה מכאונים הרנה, הריון וחנלי לידה וכדומה, לזאת נתן הנורא נ״ה ענע נאשה להיות תשוקתה גונדת על מכאונית, ונהיות כי כל ימי האשת רעים המה וכלים נמכאוניס וימנים שעם נעצנורי האורח שעם כצער הריון ושעם נחנלי וצירי לידה לא תוכל להניא ערן! לכיתה כמו האיש שהוא חששי מכל המכאוניס האלה ולכן עיניה תלויות לנעלה להחיותה עם ילדיה ונהכרח הוא האדון והמושל ננית. ומעתה פירוש הפסוק כך הוא: אל האשת אמר חמש אני נועל עליך. א הרנה ארנה עצנונך זה עצנוני האורח, כאמרם ז״ל כל אשה שדמיה מרונין וכוי. וזה הרגה ארנה. ב גם ארנה הרורך, לא שתעמיד התולדות הראויה לקיום המין כהריון אחד ותעמוד מלדת. H נעצג תלדי הדנים. ך* ונכל זאת תהית תשוקתך לאישך כל כך שתשכחי כל המכאוניס ותזדוגי לו כאמרם ז״ל על הענין שיולדת תניא קרנן כשרה. ]p ונהיותך כמעמד הגרוע כזה שורת הדין שהאיש ימשל נך. והשירוש תזה לא נננה על קו תהו כשירוש החכם תנ״ל רק נוסד על אדני שז תם דנרי חז״ל נעירונין דן! ק' ושם נאמר כי נעשר קללות נתקללה חוה וזה ע״ש הדרוש וארי העמדתים על חמש ע״ש תששע. פת ק״ק עיר חדשה כמדינת הגר נצום העשירי שנת תר״כגל. מאתי אליעזר צני כתן נערגלער עושר ונאמן שה ק״ק תנ״ל. תולדות וקורות הרג המופלא כתורה וניראה חכם וסופר מתיר מוה׳ רפאל הלוי לעווענפעלד ז״ל, אשר היה רג אנ״ד נק״ק לוק נשלך ערענשין כמדינת הגר. הרג מ ו״ה רפאל הנ״ל נולד גשנת תקנ״א לש״ק נעיד p ק א ל י ע ץ נשלך נייערא כמדינת הגר, מצד אג היה ממשפחת נ א שא ן המיוחסת נק״ק עיר הדש, ומצד אס ממשפחת ע ת ר ע נ ש ע י י ן המיוחסת נעיר סקאליען, ואניו ד׳ נ ע ע הרש הלו י ז״ל היה איש הם וירא ה׳ ושם מגמת שניו לתדריך נכו הנ״ל כתורה וניראה, ומעע הון אשר היה לו — כי לא היה