Kokhve Yitsḥaḳ · 1862-01-01 · 28 (1862) · p. Seite 125

125 J n צ< זאת המנוחה, זאת הימנה הערבה; . כי רק י^גור פה;עדנו הב1רא. אבל המציג רגליו בגן חיי אדמה, פרי החיים רוחיו ע1ר לא טעמה, שמש אביב חייו לזרזה החלה; ובפתע פתאם קדרות תלביש שמיו, א1ר חייו בבקר יכבה, במבחר ימיו י ־ v : I v : T : ־ : ־ זי זעזליו נספיודה, עליו נתא3זלה.__ גם אתה הצעיר׳ עלם יפה תאר׳ עיוד התהלכת בנתיבת;מי נער. והמות תפשף בזר1ע'ו הודקה, גדע ענף עלומיך ב;ד1 העצומה י הקשיח לנו מצרה האיומה, אטם אזניו מק׳ול יללה וצעקה. T־ T T 1• TXT! זז1 דרך חכמה ודעת 3ח1ר בחרת, משביל המוסר והצדק ל*ז סרת. זכית את אךך!ך באמונה ברה; קראת ספרים המאירים עינים, בהם מצאת שעשועי החיים. י ׳י 1’ T ,־ 1 : ־, ־ תענוגיות הבל היו לך לזרא. דבקו בך בני משפחתך חמפיוארה ראו תמת לבך ודרכך הישרה, / י•־ י!| vr1 ־״׳ לכן חנם ואהבתם לך קנית. T 1 T! ־ T * It li T T •X מכיריך איותך אהבו והוקירו; פרי עע הדר אתה ׳ בלם הכירו : י T T I ־ T *. T באלפי הבחורים דגול ה;ית. ״אביך ייליל“ תוחלתי נכזבת. "איכה נהפכה שמחתי לעצבת־ז הה1 חמדת נפשי ממני ברחה■' בני•;פה תאר ומראה׳ בני ככ1ךי בלכתך ממני הקדר ת את איוף הינזבעתני ביגון בבכי ובאנחה“. אמך הנקשר ה כך בנפשה התמה ׳ תאנה ותזעק מר ״איך ודיתי לשמה,