Kokhve Yitsḥaḳ · 1862-01-01 · 28 (1862) · p. Seite 103

מן הוא והיראה כמ1 שער יפתח ׳ •1 I T : T T _ ־־ •זי■ אייוסיניורא כישער שאיל מתחת׳ אכן מתיוכיו שרי חמד נתנו ריח ׳ גם כם שמש ביקר כבודה זרחת. מטכיון שבתי רב העמל והתלאה מי יביאני אל החלל!ה הנפלאה •י בה אךבעה נחלים .יעקרו יחלפו, אי מזה באו אין יודע נאמנה, אל ארבע רוחות השמים;שטפו, יטה וקדמה צפיונה אה תימנה, T T T J | “T T T ־ T T I וכאשר;צאו מרחם ביו נולדו, כן תמו נכרתו הלכו ואבדו שני סלעים שנ;ם גבהים בשמ;ם כשני.קרנים נטועים בראש הוזרה, עליהם עננים בני אלהים חיים יפז-זו ויכרכרו ברב עז ותפארה; ממעל לבני אדם לתבל וליישקיה, כי כאין בעיניהם היא וכל ד,מיוניה. בראש ישבת המלכה צחה ומחדדה, כסאה עיולמים לא שנר לנצח, ועטרת כל סגלה ובל אבן יקרה יי' V י יי ז :ז . י? 'ייי, לכבוד ולתפארת נושאת על מצה, עליה תשלח השמש ברק חציה, אןי פניה תצהיל וחם לא תחמה. הנעל (Nach dem Deutschen) .Von I. Willheimer Oberlehrer נפר אחד פזג את נית אנוחיו וילך לנקש אשרו נתנל אלצה כחפץ חוריו. ,«7׳ יאשר נא על אס הדרן דפמוד משתאה כי לא ידפ אם לתימין או להשמאיל: ובהשכילו לנחור והנה אשס יפת תואר עומדה י לקראתו, נחמדת למראה פינים אנל הכרת פנית יננחה נה כי אלחותית עקלקלות ועם אנשי און חפרד. "נעל" קראה לו מרחוק "אחה לא חדע אחו דלן חנחר לשלם נה מצעדי רגלין, לן אחרי, וכל ימי חלדך תהית נפוג, יאה הדרן העונה הזאת ישרה ולחנת ידים מתוקלה מא3נ< נגן,, נל׳ עמל ויגיעה חוכל להלם נה צעד• רגלין, ראה האנשים הלנים ההולכים נה, והכרח פניהם תענה נהם כ' לא תאונה להם רעה ונגע לא יקרנ נאהליהס". "עיני חחזנה כל זאת", ענה הנער אנל הגילי נא ל׳ מ׳ את ומה שמן V ״התענוג אנכי", ענפה נקולח הנעימה, "ואוינ•?יא ו לי חעאח!" ערם כלתה לדנר והנה אשה אחרת קינה אל הנעל אשל לא היפה