Kokhve Yitsḥaḳ · 1862-01-01 · 28 (1862) · p. Seite 72

- n - דברי הברית והשלום -) אשי ונימי במי יכין ראש רקיאיס הישיעו מה״ו יוסף ׳‘׳!אנאוויטש חנס ׳!דת כ«לי ניקרא «עיי■ האליין. .Bon Josef Löwy מכתב . מאד וחנינה מאה שוכן מעונה לך נשיא אלהיס, רוכס לב לגני מקרא בעדי! יסורו! האלי,!, אלהים יחנך! מאד ננסך נכאפת׳ לגסה לפניך אדוני זח ימים רבים, ואם אמרסי הפעם למאות נצל קורתך בערס אעוה, אלך ואינני, הנה האדן הזאה צלצל כנפיה ולרווקה ממני הדרך לבוא שמת ואני זקנתי. — וכאשר מנעני ה' מכנוד לדני אתך פה אל פס אמרתי: אבוא נא במגילת אפר ואפיל לפניך תחינתי לנל יסרה אפך מל הקיקיו! הלזה אשר נא מיד נכריה, לא •דעת אתה ואבותיך; וכאשר תשאלני מי אתה, ומה שמך, ומת בואך, ולמה הרגזתני? אז אשיבך לאמר: עמך הסליחה אדוני! ידעתי כי עדתך קנית קדם קרונה אלי מכל שאר קהלות הקראים הקרובים והרחוקים, ולעמוס זה לד אפנה אדוני אף אם לא ידעתני נשם ואס לא שמעתי ממך רק שמעך הטוב משמן הטוב. אכן אל נא תאמר: "למה זה תדרוש שלומי? הלא אחה שנאת אותי, כי אחה מבני הרבנים ואנכי מבני המקרא J1 א ל נא אדוני תדע! אס אבותיך ואבות׳ אכלו באר, המה מטאו ואינם; לא כן עמנו היום, בכם ובנו בחד ה' להיות לו לעם אגלה, נצרכם צר לנו, ובטוב לכס ישמח גס לבנו, אל אמד ברא אותנו, ומשדי התורה החלוצים לנו ע"׳ נאמן ביתו גס אנחנו גם אתם כלנו יונקים כשני תאמיס והיא משינת נפשיכם ונפשינו; מעולם לא התרתם חלול שנת או שקצים ורמשים וכדומה, אשר המה מעיקרי הדח והאמורה, כמונו; אמנם פעם אתם המחמירים (כמו בשבת, בעריות, בחלב ובבהמה הרה ונכדומה) ואנו המקילים, ופעמים להפך, אבל בשרשי הדת כלנו כמוכם כמונו נאחזים בחבלי האהבה והאחוה אשר לא ינמקו, חלשו הזמנים לקרות למחנה ישראל מחניים, גורל אמד לבלנו, ולמה זת לנו שנאה תעורר מדנים בין אחים תאמי צביה כמונו? הנה תורתנו בטק חיים שתול על פלגי מים ואנחנו כענפיו ארזי אל פונים קדמה צפונה, כלמו יורקים מגזע אחד, צוחקים לסערת כ׳ תרעש לפרק הריס ולשבר סלעים ואף אס ינומו כאשר ינוד הקנה נמים לא יאבדו מגערתו כי הכו כלבנון שרשם, הזקין בארץ ׳אודם; אכן אם יבוא הכורת עליהם להניף ברזל טל הענף האחד ולאעף פארה נמערצת, אז גם השני כחציר יבש ימולל ומחו נם שניהם.- ועתה אס מצאר^סן בעיניך ואסרי תודעתי לך את כל ונוכחת שמעני אלוני! הטה ל• אזן שומעת ואדבר דברי. שאלות רבות יש ל׳ לשאול לך אדוני, רבו כמו רבו, אך אחת אשאל ממשלתך או השיבני דבר, תשונה שלימה על כל אשאלך, או מכור לי ברצונך הטוב מאפריכס ואקחם בכסף מלא עובר לסוחר, ואנכי אשים לילות כימים .לחקור בהם ולילה כיום יאיר לי עד אמלא מבוקשי, כי ידעתי גם חכמיכם אשר בארן המה גם תם לא מצצו דבר מאצבעוחם, וכל ההלכות בין דם לדם נין דין לדין נגע לנגע אשר ■ורוכס, הלא המה כתובים ומושרשים בתורת אל ח• המאורה לנו ע"• מרע״ת ונביאיו הקדושים אחריו, ונאמתחת׳ אין מאפריכם כ״א אפר חזוק אמונה, לא 'אלה נכחם אופיר, מן החכם •צחק טראק׳ דפוס אמאעערדאם-(ועתה נדפא מחדש בירושלים ע״הק תחת מכבש הדפוס של הגביר משה מאנטעפיארע) אפר דד מרדכי מן הסכם מרדכי בן ניסן עם הנלויס אליו דשוא וויען ואפר׳ תפלות הקראים ד' חלקים חדשות מקרב באו, ג״כ דפוס וויען, זולתם אין ניד* מאומה מאפריכם אשר נפשי אותה לראותם ולהגות נהם; נלעדם אציג לפניך אדוני היקר מעט מהרנה אשר- נעלמו ממני לחארון ידיעתי: א) קדוש החדש. איך אתם מושבעים ועומדים לקדש החדש ע״ש ראיה בלי שלוחים ובלי טעללעגראפיע כאשר היו משיאין משואות בעודנו על אדמתנו? ואינו מן הנמנע שהסוגו אח חג המצות נעדחכם אשר שם נגלה הירח ביום ט״ו לניסן כמונו ובעדת הקראים אסרת הרחוקה מכס יאכלו בו ביום חמק על שהירח היה מכוסת וכן ביום *) Wir glauben unfern Lesern nicht unwillkommen;u sein, wen» wir ihnen eine Lorrespondenz eröffnen, an der sie manches Interesse finden werden. Der Einsender. Wir sehen mit gespannter Erwartung der interessanten Fortsetznng entgegen. St.