Kokhve Yitsḥaḳ · 1862-01-01 · 28 (1862) · p. Seite 49

49 מקן יו־הב נער. שטה מעולל נגעו בחכם חר'שים, . ״ ־־ TTI W‘t ובנשוא פנים תמישולנה הנשים. משפט אמת רוטינה בהטותן לב השרים, שוד ושבר תרבינה קרנות בעליהן להרים האשה בחבה הן בטח תעל בךמם אשר לא ברעו לבעלי מוכיח חכם בשער .:רדוף אויב מעם׳ :הר אף כסיל ובער ויישלח ברק ורעם j I ־ I tt זז־־׳ והיה המוכיח לרשע מומו דמו כעפר וןנללים לחומו, ומה :עשה זה הנכר איכה :עצור בעד פיהו?־ נכון בידיו איד וישבר כגנג?!ליי,יייעי ׳ :סר למשפט אלהיו י1ר3ו, והישע לנצח אדוש ידוישנו. בערים השערומה הן ראית• ונסתי, רעש ושאון הקמח תעבתי ומאסתי, ואצא ה;עךה בקש מנוה, בי שוכחי העיר פה..יחליפו צח. פה אין איבה טוישלת, לא:עצור בעם נקם; צאצאי שאול ואילת אין פד, אישר חשקם. פד צפרים :קננו. תמימי דרך, ואדם אין מער לעבוד בם בפרך, פד ראשו פז;עטר צפור ישירה;עורר,;שית על• חטאת מלשני כפתר, ועוני נכתם׳ לא;כבם בנתר., מחרף :דרוך קשת;שימני למ^יה, מקנא :פרוש רישת ו״רנלי לא נשמרה׳ TT , כה זרים מסביב .יכרו לי שחת, כי אעל מפח, אלכד בפחת. , עד מד .׳מישיול כזב והאטת תהי נעדרת v v v! T I ז• V v*vst הלישקר?»,ב ,אלוה התפארת? עד מתי, הה, ישתרר בן בליעל ועלי מתהלך בתטס :ישליך נעל! עד מה תפרח אולת כעץ על :בלי מ:ם? ועלה חכמה נובלת לא תמה טל שמ:ם? י עד מתי יררה לץ אל נקי קולע׳ והרשע צדיק מטנו בולע! עד מה :שמח הרשע לאיד נקי ותמים דרך?;הנה ברוחו הקשה, לפניו תכרע כל ברך? I V V T * I TTI עד מתי זד .יתןגרד"!&ןה חילי וצדקת הצדיק כוסה חשכת ליל! עת כי דורש הנני אל האדם והבהמה, 'ואראה למר1ת עיני י :ד הרשע ר1ממה, ני;ד חזקה :עצור עז קרפד, צח, ותם לפני רשע לא :מצא מנוח. ץ^ה תם ונקי?פ:ם הןאב :ן»רוף?;ער׳ ונעיר׳ אי שמ:ם! 7