Kokhve Yitsḥaḳ · 1862-01-01 · 28 (1862) · p. Seite 25

25 את דמם יגיעו? — איש אבד כטיוהם! ואתה עטאזקל בחירי. אגה אים1 יציעו? ד J ״ ־ אל_.ירכתי בזר אביהם! אהה פזליניק;קירי שכולי אחיזת נחנו! (מאב״ן.) מכתב von L. Eisler, Rabbiner in Euwanowitz. נ״ה . בלכת ל תי\ ננל אשל לן, לעי היקל! מה אומל לן אח׳ מה אדנל ובמה אצטדק על חלונותיך, אשל הלינות עלי לאמל: העמי! ידן נצלחה, מחלפה נמלאכהך מלאכה הכהינה אהה וכיוצא חנה נפעם הזאה לא אומל, כי דאגוהי הלאותי ומצוקות׳ ענלו לאפי והן מנעוני מטבול עטי בדיו, לא לא! כי אם אודה עלי פשעי לך, ואחה כאוהב נאמן ולחמן שא נא לעוון אמין וחטאחו יאומל שלחהי - והנה מיי חכשין> לשמוע דעתי הקלת גס על חובלה כ״ז ממכחב הטה׳ כ*י, אשל נלאהה זח חמשה חדשים במחנה העגלים לא אמנע מהדלש לשאלחן זאת, ואפן נלאשונה אל הקינה, אשל קונן המלין המפואל ל' מנחם נל״י שטעלן על מוח החכם הגדול ל' ׳ששכל נעעל נ״ע, נאומלי, כי היא מלאה לעיונים למים ונשגבים וההן עדות נאמנה על כוהנה על עדן מינלו כי נאוה ועל מליצתו כי נעמה , היא ילדה בעזוז בחה אל חדדי לני והשאילה בנפשי לושם חזק ונאמן , אשל לא ימוש ממנה לעולמי עד. שעלי הסוד והיחוי והאמונה ללי אלעזל מגלמיזא מוצאים מידי החכם יהילשן המפולשם מ־ל״א ׳עללינעק יכללו במה דבלים המעילים מעוללים אח נפש הישדאלי אל האמינה וילאה יי הטהולה, אמנם מה שנוגע נהם אל חכמה הקבלה, 'לוע חיע אחי, בי מעוד’ עי היום הזה ומאז נשמח אלוה באפי לא עמדתי נקוד ד' לשמוע מה שמלאכי מעלה •אמדו ולהבין מה שייבלו לא ענלתי נמחנוחס ולא באתי נמקהלוחם כי אם בחומי אלן ואח אלה׳ הכבוד אנוכי אעביד ולפניו אשפון שיחי ׳תחנתי, כי יפתח לבי בתודסו תודח אמת וישם נו אהבתי וילאחו, לעשות לציני וחפצו ולעבדו בלב טהול ולוח נכון כל הימים, לכן על הקבלה וביוצא בה ישפטו אחדים ולא אני — נקלא* המליצה ״בשח גנב* להח׳ קעללעל מלאחי שחוק פי כל היום, אחשוב, ני גס אחה 'תצחק במוני בשומן עין עליה וחאמל, כי חיה ושנונה היא ומכוונת היטב אל גננת הגנב ל' משה ען קלם, בה יחי מנת חלק כל הנועלים וחקלי לן אשד אסלי כי אין לאל ידם להוציא דבל מת בלוח מבינתם לאוד יגננו דבלים ויחמסו ענינים ממחבלים שונים וישימום בכליהם לקלון ולחלפת ולבשת פניהם. עתה נלון ד' נבואה אל המש ן המאמל "אגדה נדלשת" להל" ש פדענקעל, האיש הזה הוא נאמת חכם נפלא יגדיל כחו וגנולתו למשון> מצפוני חז״ל באגדותיהם ונפלט נמת שנוגע נהם אל קולות עמנו בימי קדם קדמתה . אמנם צד לי מאד, כי החכם הנפלא הזה ינהג לנות פעמים יכן גם נמאמלו הנוכחי מליצת לשונו נכבדות, באופן שילאה הקולא נקלאו מאמליו עלם הגיעו עד החצי, ולמת זה? למה ילאה את הקולא חנם? הלא יהי טוב יוחל, אס ינחל לשין צחה ונקי', לשון בה ישתמשו חכמים אחדים גדולים ומופלאים כמו שי״ל שד״ל1) ’ה״ש מתד״ל לען> מהלא״ג ודומיהם נחקילותיהם היקלוח והנכבדות. ידעתי נאמנת, כי אם כה יעשה ימצא לב חן בעיני כל חכמי לב. תחת בי עתה לנים מהם יפחדו וינהלו «קיש׳ לשונו ויחדד ו מכובד מליצתו, באשל הגד לי ושמעתי מאיש נאמן ויקל לוח — והנה כמו המאמד תיקל "אגדה נדדשת" כ; נמלאו עוד דבלים אחדים •קל• העלן נחונלת נ) הסבם המפואל הנ״ל ישים לפני קולא׳ המגיד ש״ז נומל 7 תשובתו על• על אודות שפינוזה, והנה לא אדיב ולא אתוכח עמו עוד על הנושא הזה, ועל הקולאיס הנכבדים לשפוט הדין עם מי; לק על האחת אעיד, ני לא יחשון פיו מלקדוא שם לשפינוזה נשם הכבוד ״לשע עלום" I זכלו זאת והתבוננו השיבו אוהבי שפינו!ה על לב! 4