Kokhve Yitsḥaḳ · 1862-01-01 · 27 (1862) · p. Seite 91

יפילןי בנעימים חבל; בעין עלי פלג באביב פרחיו בשלג בקיק ירקרק מעילו לבקרים יתן יבולו. ככה עק חיי הו בעתו יתן פריהו במטה א הרין.יפריח רעת. חייים יצמיח ברת .ייף הורו' . ואת תתימרי בעבורו. אם מאשרר, גילי! שי למורא תובילי אשד, מצאת טוב בךלמזל־טוב ׳• וגם אליף רע! ברכה לבי נובע יהיה לפניך הבן צדקה' לחייהו בן; תגדילנו להפר, לתורה; 3דזכק!ה מ\טד, ותושיה גם'בשפה.עברייה לו משפט הבכורה. והיתד, בעק התנובה מתוקה.1 חמודה, אהובה וגס עלקי יולדת ברכה מעל יורדת כשמןייכן נוסק' שמחה תחרה א1תןי. בן’ילדתי בחבל מלי ידיד אמת , לו המלים והחותמת יעקב הירש שפעילינג. אות ברית. מבלבל חמשה מאמיים שלחתים לאות ברית אל הרב החים הגדול, החוקי הנעלה, המגיד מוסר השכל צדק ומשפט ומשרים לקהל עדת ישראל אשר בוויען,הלוקח נפשות בקסם אשר על שפתיו מו״ה א ה ר ן י ע ל ליי נ ע ק. Hon Jacob Hrifmann. איש יקיל לי! מכל אשל שלמת אלי לאוה בליה עיי ידידנו הלב המכס היקי מו״ה שלמה נונעל לא כאני כיום הזה כי אם שמך ״כלך. די איל נהס לנדס לדבק נפשי אמליך. ולהניע מיחלי לגבי ויהמיון פהמוה ימים אהבה וידיד,מ לך, הן שמך שמן תולק, "כלך יין לננון, ולמאול פני כי אשימם, אדעהכלגע, מה האיש אשל יר,לא ויזכר נמו, ומה מפעלוחיו י-לנוח על גוי ועל אדם ימדו, ומה מאושל הנני כי נפלו לי מבלים בנעימוח אהבהו. אנל אני מה /' מה שמי V ומה זכלי }' מה יולו ץ ומה יודיעו V מה עשי ה י עוד נמלד? חולעה אנכי ולא איש, ומה אפוא הדבל יש לאל ידי להה לך לאוח נייה ניני וניניך ׳• ודנלס׳ אני עם לני גממר: אמה ואמונה כי חולעח אנכי ולא איש. אולם ממין סולעח המשי הנני. ק ענה אלן הלזו גדולוה העש, הבין מלבוש למלך ושלים, קולים לנגדי מפש ולמעעה הה לה. ואולי נם קולי יהיו לנגד, אמד מני אלן- ימצא אשל ישאו רן ומעד לפניו, ויהי אה נפשו לעשות מהם אדל לההפאר, אנקה נא ואוציאם נגד השמש. ולכן שלמתי אליך מכובדי! מעע