Kokhve Yitsḥaḳ · 1862-01-01 · 27 (1862) · p. Seite 87

87 עם נפעי תתיפחי! תךני קכי! .ע?1 ע1בי בת עמן ’מרפא תבעע; על רפיון אמונה עם תתעי בדחי׳ אף קול נוחם ברמה עם תעמעי; עם תהמי תניעי תספקי כפים -י על אבדן פאר ציון’הוד ירועלים.- נם את אם העבולה מכל תפארתי קומי רוני בלילה עפני עיח! קונני עם נקעי עם נפע נעברת! י באיעון' חען עת הינעוף יצריה; ספדי על בנין בי מר נאנחו׳ על עבדן"כי עז נם ערפי יה בכו. - *) הוי עיר המהללה י׳ נזר הלאומים; אין אכלו עערין יחדיו אמללו? א?/ חמדת אלהים ■י את חבלו בנעימים־ נפלו בנין, הה! פלאים נפלו; איכה' כלילת יופי. מעוע בל הארץ, מנת פוסן יגון׳ אן'צוקה אן פרץ!- ציון גברת ממלכות׳ באון בל צבי, אין להעמידן כלה אף אויב הרה; בנין ך7ה יעדר! הוליכם עבי, ואת גלמוד נעארת תמוגי בצרה; נם במן הוי! לן רוחם הומיה, יתאונני יילילו בארץ נכריה!- הוי קריה נאמנה! הוי אוצר קורע! תפארת’קדעין זרים בלעו,י השביתו'הנין,’עמחת הח׳וד־ע, נר/צו מקדען מזבחן טמאו; *) סגיגה (ה׳ בי).