Kokhve Yitsḥaḳ · 1862-01-01 · 27 (1862) · p. Seite 76

— 76 — בחץ יום זה׳ בזקח־ני.:ח^א- היום זקניתי בני לו אריסי י :פרח תמיד מטענת גן רוה. ברון!, יהיה בני בתך ריאע מע!1עי ׳ רצה אל מצודתי י במךחת תודתי׳ הקימה נא בבני זברון היותי. ״רק רע כל היום.״ Von Jacob Kohn. עד מתי תרדפני עמל? תרמסני לאיץ? נחר לך אנשים וצא הלחם עם מתי חיל! מה לך עמדי? הלא פרצת בי פיץ! נעויתי שחוח, פצעתני אין ני מתום הנח מני עדי רגע וכמו בחזיון ליל אנוח מיגוני ואחי בחולם חלום. עוד עלי תניף את שבט מלכותך? על מה תכה עוד? תוסיף זעם הן ראשי לחלי לבי דוי מעברתך; מדוע הואלת שבת בסבת הנופלת? בתוך בקיעיה והריסותיה עוד תרעם רעם? פח תכין מושבך ותצת אש אוכלת? שמה שרי אלפים יבנו טירותיהם ענוקי נאוה מלאי עתק ירומו על צי־ לך פה המקום נשה נא אליהם! שמה עלי עישותם תשכון סרות 0!ה לך פה אצל עני ודל! כי חפצת למעונתי — פח לא תנוח!