Kokhve Yitsḥaḳ · 1862-01-01 · 27 (1862) · p. Seite 24

24 Mitthrilungen von Prof. S. Pinsker. . A!1 s dem Divan des K a r ä e r s M o s e S D a r a i. (Fortsetzung *)..(כרך אי שיר קם־ט הנשני זמני אבלי עם־ינ1ני**) ואחרי ׳)' בל1תי הושבתי ליעדני. 5־ח• r ־*:** : י* בסהר וחמר.. י^כל־לבןאימה. הרטון אדומה׳ ׳?נשקם בבלךעת מי זה יתנני. מצח ר$תי [1.קשתוידרוכה רקתח בפלח - v s 7 Ir - שושנה שפד/ה שביה נדלח׳ עינד,"גוזלה לב בלי!ד ’ושלח׳ צוארה במגדל נעים רך וגם צח*) ענלןיו מפיצים תמיד אור לעיני. צבעוני ועקרב3/ .יניע ויקרב י הגדול והרב4) רק־לי אקרה קום־ קרב חנקני. הורידה ל$זמךם י לנש״ך מיי ללח״יה מבלי רשותה" י! : T קדשתי׳ ואחר קדושים גמורים רדתי בבום עם בת שרים' וחורים, "אחלי עת היותה לי אשת נעורים׳ י " " יום חפצה בחפצי ורצונה רצוני• זן!!ע : : ״ : *} עיין כוהני יצחק גרן כ״ו צד 22 וצרין לח קן שם אלו הטעיוס: צד 23 שורה 11 גדעו• צ״ל גועו. שם שורה צד 27 הריעו, צרין להיוה הה״א נקמ׳ן. **> העיר הזה הוא אהד מעירי המשק הנקרא נער נ׳ א לגזלה, והוא מן המעטים שנשיר׳ החול הנושאים אקרוסעיקון על מצחם, (עיין לקוט׳ קדמוניוס צד מיז). י) מלס אחרי נקדם׳ נשוא נח עפ*׳ דעה המשורר המניח הנע ננל מקום לטונה המשקל, וכן להלן מלוח אחלי',־ נרמז׳ןה; רעיוני', לעוני, וילצננא,'ונענה,'מסלי, מאמין, לנאמו, סאוסו, נמנמל, כחמור, וחדל.!) נכי׳: לח — 3) הצהלי שערה נדמוה צפעונים ועקרנים יורדים על פניה וחופפים אומן באילו רוצים לנשיך איש אשר <!יד לקרר אליהם. — 4) הגדולה והדנה היה לו לכשדג, והחליף נקנה נזכר נשניל החרוז. —