Kokhve Yitsḥaḳ · 1862-01-01 · 27 (1862) · p. Seite 3

אזכרת אדזבה. לבנוד נשמת אמי מילתי התמימה, אשה יראה ד׳ היא תתהלל ומנשים באהל נלובה, נפה פלשה לעני ולאביון מתוחה., לקים מלות אל היא כאילה שלישת, ותה* לנקה יקלה עדי שונה למנוסה,מי רבקה אשת החנם השלם המופלג בתולה כבוד מויה יצחק שטערן נ“«. מתה נש״ק ט״ז תיון הלביא לפיק. בךמע1ת אזברך׳ אמי׳ ועיני פלגי מים ׳ אף קודר שחותי ונפשי לך דואבת; אהבתך לבנןך נפלאתה," עדי עזי! במות׳ עדי בי המתיקה 'לך את בל מ־־ר החיים י : vv t v lt Ir ־־״־־ אין ןמוה בעזוז תומף וברהם רחמתים׳ עדי נפשך בנפשם ’שבעודם נזשלבת - על בן במראית אהבת אם לעולם נצבת תמונתך• היד,דה לפיני - והיא לי לעיני.ם: לשאת במוך תלאה בסבל השקט ודממה ׳ למס עובד למשלחת'אל ברהל נאלמה. ולהחזיק במעוז האמון בעצמת זיךים7 לו/מוך בנפש נדבה ידוע׳ מחסור ועוני׳ ושמך וזכרך תאות נפשי - עדי עזבי מלוני׳ למות מות ןשרים - 'לשוב אילןך השעיס י■ מענדל בר״י ׳צט־ידן. אלון?מת. נטוע לאזכלת ידידי וידידיה, חביב כל לויש׳ תולה ושיחלי סכמה ותושיה, היה הלב הששס השוקל השלם הנאדל לתהלה, הלן נטמקי מדע ואטומים לו שקופים, מתק השפה בדבש ונופת לופית, ני! שלי מדע נמנה באשד האלופים, שמו הטוב ל מ לשוק לוקון- כפופים, ובל נושאי כלי נינה אליו אתופיס, כבוד מו׳ה י פ ש כ ל ד ו נ נטע ל ניע המנונה בפי גל .1'. ß c t r .׳< ה, לאש קהל עדת •שולן נקיק דלע r ד ען יעיא גאתן! בכבול אל עמיו ביום נ׳ ביג תמוו הלביא לפיק. V 0 n A!. (L. <& t f v 11. קונני׳ בת שירתי, לשמועה כי באה׳ חרדת יליל קורת עד חדרי לב נגעה׳