Kokhve Yitsḥaḳ · 1861-01-01 · 26 (1861) · p. Seite 70

70 ועל גמילות חסדים. חדלי נח ואין אונים כי ימוטו פעמיהם f או מבי עורון אם למצוא דבר ימששו, י י■* ואין שני להקימה ולתמוך אשוריהם הלא באבן יבשלו, ודרכם יעקשו. ידועי חולי ומכאוב אשר כל אובל יתעבו בי ישאגו מנהמת לבם וקול צוחה ישמיעו, אם לא מור ותרופה מעין הרפואה ישאבו הלא תקותם מפח רוח - ולשאול יגיעו. v ■Jl■׳־/ יר^־י ואם יקדמום מוקשי מות ונפשם ישתפבו ואין מקבר לחמה ולא לעפרם ישובו!, הלא בפגר מובס בחוצות ישלחו טרף לחיה ועוף אשר בשרם יסחבון. לכן דברי שמעון הצדיק מפז יקרים . העולם עומד נבין על שלשה דברים, . ומבלעדם נאבד כלבו ולשחת נועדים; יעל תורה ועיל עבודה ועל גמילות חסדים. ה״ק יעקב דוד ארנשטיין. .Von Davlb Gchwarzfeld — מ?מת זכתן. ולכבוד דוד בן ישי נפשו בצל שדי תתלונן. <»^ו״ץן אניס סופר ס — ספר מסמולל מזנולו פרן, מסדרי סימן אסא, מבמת פניו אל «׳ס שמי. מדרגי כנפיו •ספשטו, מפניו מיס פמבכירס ימילו, דני׳ ים ממנומסם יפריע •נשאם וינעלם ולאויוי מול האניס •קוממס —נאין מעמד הנוע ננוע עלה נדף, משנה להשנר; משגרי סהום כקול רעם נגלגל על צדיה ׳שסקשקון, יהמו ׳סמרו מצולה ׳יסירו, «X «!צף לגן מל פניהם כאלו שינה «רנ!ה נם, ונ«אנ< עינוה טרפם ינקשו; כאלו משקר ממה •עשו ׳נופפו אה האניס נמעיצה פעם עדי רום שחקים — ופעם עד שישי הים •ויידוה ויטנימוה — עחה גל ארד — הה מה איום מראהו, נמלו נלהוס סארהו, קנו פסוחגרונו, •רמים עליה נקול גאונו, יצעד אליה נמצעד׳ רהנים, יפצה פיהו לנלמ כל היקום; וכאלו זאס העודסו להשמיד כל שטן ממולו יחיצג, ׳מחור נאניה » מסרס, יסור נקיקיה ונינמו יחדור, ונעלוקה עוד לא •אמר הון, יטה אל ׳רכסים, ־,,1 נשפעה מימיוהרנים והעצומים עד שפם יעטה, ומנער מק אל ק ׳מלאה — ולפני «עמו מי יעמוד?יד יכילהו? עוד מעט ונמי סהום רנה המצא קני לה, ׳שטופו ספירה, ועד נצר אוי צא סראה — לשוא יעמולו המלחים להריק מימיה מסוכה, הנל ואפע מנמהם להוציאה מן המהפכה, נד• ריק יגיעם לסחור אל הינשה; גם החוף מוד מירוק עין לא סשורנו, יפנו נמנע עיניהם אנס ואנה אולי המצא יד עוזרס, ן «רוע משענה, אמנם דמעוחיהס עדוס רסנה כ׳ ככל אלה אין—מה עצמה מצוקהס׳ מה נדלה סוגסם I כף יספקו מצקון וצרה, ׳היליצו משני ורוח מרה: אולם פסאום — פניהם פארוי קנצו — כנוגה •«הייו — האריה ם משנו משמור — •קרנו אור — מאום לא ימרו נאלמים הנמו, עני פניהם אל צד ארד יסנו נלמו — שמה — נס — אדה : •סניסס לרוח סיום, הלוך וקרב נמים ע«ים •שים נסיגסו > כעל כנפי נשרים יעוף להושיט רומסים נצרהה, נהנימם הנס ס״ס חדשים נקרנם נפחו, עורקיה ם מלאו דם, האי 1 פניהם ישונה, כלצקוןנמר מזירונם, רגע—והנם נצלים, מה עצמה שמרחם, מה גדלה!