Kokhve Yitsḥaḳ · 1861-01-01 · 26 (1861) · p. Seite 68

6S £א,לי אם לא ןקגתנו ראלי־. מה Lsys׳?י איך תךשיןני?לי לןת 2Z?ליש^לה 1׳ והנה?ני ך:אן ראש ייסוד לכל פאתי ע?ם?לבתם תסב 3עמךם תעמוד כל הגלילה ג אבל מר׳ על מות אבי הצדיק, גדול בתורה וביראה, איש הלך בתמים תזלנה דמעות׳ באין מעצור. וינוע וימת יוסף בן ארבעים שנה בש״ק נ*א טבת שנת תרט״ז ונקבר בכבוד גדול בק״ק באלשוועטין. Bon S. L. Zaller. הוי יוה צלה ושוכחה! יום אשל בופל ל׳ ניקב׳ נצל נחמד, יקל נפשי ענודה •קלה הורד לשאול, כפלגים •זלו מעיני דמעוס׳, כמו מעין מקול נאמן אשל מימיו יהלוכו לאנו לאט שביב נגן נעים ונאוה, ופהאום מים דלים באו וישטופו צאצאי הגן וצמרזיו אשל הגל בם עין לואה, כן מכשולה נהלה כי נאה נשחפכו כל משושי, נשנלו כל עצמות’כתלע מפטיש יפוצץ, קילוח לי עלי המו נל׳.דומיה, אשוע ממעמקי לני, דמעוה נמו הנשיאים מה נמים! לנים ישיקו וגשם שושן! ימנו, מחסמפנייסתל, אשסה נדמעוח׳ אם לוחי ונפשי, אמסה i כל רמוד׳ הבל לנגד עיני כשלג מפני שמש וכדונג מפני אש, ני כים גדל שנל׳, עששו עיני ונמו הה, אור שמש קדל 1 אנה אלן לראות דיו הואל אני אשל אנ ושליט היה נמצו& שדי?׳ איה המשילה אשל אוכל לרון עליה נגנול לאולס להניע נוגה תמונתו? איה דלה' השאול למען אפהח או המו לה ניט עוד על עצמותיו הינשוח נטלם ללקנון ׳טמנו? או מ׳ יחן לי אנל כיונה , אעופה ואחישה מפלט לשמים בעוף מקנו נודד, ושמה עמו אשכונה! וכמו נגיד אקלננו — הוי מעי מעי אוסיצה וצבי כקרני יזעף I אנה שפסי אני תולה וסנמי< הנענה! איפה לשישי טל החנונה חדשים לנקיים עלי לאשי נטפו! עונה מעמל כסי חמה' לארץ דכא— איה משוש לבי, לב אפר אהבה שדי בקרנו התלהב! אנה אמצא שאהנה נפשי! איכנה אוכל וראיתי ניגון ואנחה אמי וצעל אח׳ ואחיות׳ אס’ושף איננו! הוי! רעוה עצמו מפעלה לאשי, אהימה נשיח׳ עדי אגוע ואעזוב סלד. — אחזוג׳ ח כלים נציל' •ולדת נזכר׳ בשוהם יקל מאבן קודש ממנו מצנם׳ - כ׳ אנד ממנו, נחמשה חמדה׳. זים לענן, יפה נוף נשנל ונגדע לאלץ, כמו עץ עושה פלי האוה לעיניס ועל יובל ישלח שלפיו; אולם פתאום נבכי הים ומשנליו עם שטף מים כבירים אליו יגיעו וגזעו ננל ונאלח < קציריו ויוגקוחיו יפיל כאלה בשלכת; כן מעה אני זיל נלקח ממני הולד לעפר עמלת לאם' והודי לאבק ישכן. תעיתי כשה אוני, ונמו מיל וחומה נצורה אשל ’שודה פהאס ׳הפול! וקירותיה •עולו, נכה ממצב ים שננו עשי מעלות אחורנית הולדנו — הה! נשמו נאום שמחוה׳, אמללו עתות׳ גיל, שבה כל ששוני ויום ללילה נהפן לי; נמו בשחל נעת השמים כארגמן יטהרו והשמם העיל ממזרח ונסהן מחופתו יצא , נעפעפיו יהל אול בהיר, ופתאום השעל מתחולל בעננים וקדרות נפק לבשו השמים; ככה שמועה עונה הגיעמל י נ• עלתה אלונה אני אשל מצא מזול לנפשו — ונפתע ציל לגו שלוח, כ׳ נפל צני הפאלחי-~; הוי מות שודד! מדוע חמשת אהבת לני! חמש ע לין אשוע , כ׳ מני בים אדם עלי איז נחעל מלוטש העשה למיה, אן לנפש יקרה תשים עינין ומישרים לאבד תטה פעמין* בודד I המעט לן בשל אבירים רשעים פריצים, חלב מרעים רודפי פשע פורעי מושי ,א,׳נ׳ אמם > המעט לן למלאות נמנן מנשים? האס דם נקי לעד תפסה I הלעד ממשיל במ1 הלצנולם תהיה לנו למוקש! האם לא חצתה חלבן מיום עלי חלד שובב הלכת? האם נ?!דבר; במינה, בארץ ציה ושממה, ביעל ובלבנון מזאניה מכפילים ומכל חיתו גולף לי, המלאי בטנך, ובעמק• מיס לא המצא משאלוהין? — אולם כשמם השובב הנה והנה מל'; סלד -כל'היום, ונעלבים אייה לא השן. בלק אורה לא נאשף ואל הירח תשפיעהו למ«1| לא חמוש הודה; נכה גם ידידי אל שומרי סולתו אוהבי חכמתו, אף אס יהלכו למומי11 סלד במלין לאורח, פרותיו עשה על• ארן לא האגד, שמה בשמים אן ילאו נאור החיים י!