Kokhve Yitsḥaḳ · 1861-01-01 · 26 (1861) · p. Seite 56

56 "נם צדק אין בו גם אמון בו אין "לא?צלח לכל אין בו כל תוחלתי‘ "לא .יצלח לסופר שפח לא יז3ן ,לסוהר - משקלו א3ןייאכןז "ליועץ - חסר לב הוא ונלוז דרף; "לא יצלח לשופט כי יאהב |צע .לא.יצלח ללדום כי.יירא פצע "לא וצלח ךק כחמור לעברת פרף." "בתהום התלמוד צלל כעופרת "לא.ידע דעת לא חכמה אחי־ת "יבאמונת תפל זיתו נוסדת ".עיניו רק אל בצעו שקר נסכהו, ״כל חוש אין?ל?כו לשלום מלכהו; .'לא,יאהב אחים לא ארץ מולדת." אן שיא תשו נדם ך,?ל,יהמיו ישובו כיום _י?יטו יחדו לקצות כל ארץ וקקל עיר יסלך עברים סכ?ים?תבונה נעצרו ולצדק ולמשפט בעם,ישרו לפני ע1ר יעמדו ובחצרות 5!לןי. לנג:די אוצרות מהם יקחו ובמלאכות ^ל?־ם ו;ג^ם שלחו נם לשפוף דמם כקרב לא ימנו ובאמת הבנין׳ ובכל חרשת ובמקנה ובר,נין ותפש שיורשת ו?כל חכמת דעת'אחור לא י^נו. דן'אמת.נעל, ב כי עד כ־ה נואלת החזקת??וכלות חכמה נעלת ותרעל מנער לבות?ניף ותמרוד כאור:תשב בחשך מהי לחם ביתף עק;הזונשך . _ '!תציק נדוסים דזךפות שמניף. אף לא בשאט נפש כל זאת עשית לא הב?ךתלכף'עךםף קשית!ד האונם היתד" הוא ף,ףמנו ז עתה,י^א שחה זרח השמש