Kokhve Yitsḥaḳ · 1861-01-01 · 26 (1861) · p. Seite 45

45 ויקבל ניום הראשון י״א ניסן מל׳״ז לפ״ק בכבוד גדול ובאסיפת עם מ לא נלאתה כמוה נקליה עליזה הזאת. כשלשים אלף איש «־.להואסלי מנוסו לגמול אתו חשד של אמו1. וזה יהיה לך לאות, כי יקל הצדיק הזה בעיני העס גס אחלי מותו, וגס אסלי הפלד נפשו מבית חומלו לא נמקו סבלי האהבה והדבקות מול מולם,,. כי הגה בכלות שנה חמימה, בתשעה לחודש הלאשון חלי״ס הקהלו העס לבית מועד לשל ס׳, להקים מצבת אבן על גל קבלו לעד ולזכלון עולם גינו וביניהם ולאות בלית באלן החיים. ויבכו וישפדו לו כבלאשונה, ופלגי מיס ילדו עיניהם למופת כ׳ שנון- העת לא יוכל לכבות ולשטוף בלית אמונה הכרותה מקדם. בן יהודה סכם שלם ותורני ■מפואר מו״ה דוד ש וו א ב ניי הרנה תאניה ואניה ויקונן וידבר עליז דבלים נחמדים אמל׳ נועם יקרים מזהב ומפז לב. וירא העם כ׳ נחה עליו לוח אביו ומפיו הריח יראת ד. ־גם סכמי לב ודוברי צחות י הנשאלים היושבים פה לא מנעו ארשת שפתיהם מהרים «ליו משפד מר. ויתנו את חותם מעש כשלון ופעולה חשד על אהבתם למולם, ולא נדברים ובשיח שפתים ריקם בלבד גמלו 1 לו חשד של אמת. פה חאלס לשון דמיה, פה תמות תולעת הקנאה, השמה מחוז חפצה לשוס רק מגרעת במעלות יושבי סלד. וידוע בשמרים הנהו, כ׳ מדי יוסיף להרים אש לוחו במעלה נשגבה ורוממה, משובך בשכיות כסף תהמנישאות ומסולא בפז התולה והחכמה, כן גס גוללו ללדת בשפל ברכושו זקנינו וגם הוא לא העשיר ולא קם חילו, נמאסו באליל הכשף, ובנדבת לנו העוב לתמוך ידי האביונים יותר מכפי מסת ידו, ובהתגברות התלישות על בליאות נופו, הלוחצת אותו גלי חשך לשוס נמועקת המרפא רגלו ומשענת הצלי לישוד חייו, הלך רכושו הלוך וחסול והונו נמש כמשוש "שש. ובזאת רחקו בניו מישע אחלי מותו, ואששג עם חמשה בניו (כ׳ -ארבעה בנים וחמש ננוח היו לו) עמדו נעלבים ונעזניס מכל. אולם אין מחשוד ליראי די ולא לאיתי צדיק אשל זרעו מבקש לחם, כי הנה לאשי עדת פעסע המתנדבים נעם התחזקו והתאמצו להדים תלומת הקודש להקים אח בית המת בכקף ובזהב ואין נשנעיו כושל, וישקלו על ידם שמונה אלפים ושבעה מאות כסף אין שטאאטסאנליגאטיאנען לכלכלת שאריס הלדיק אחריו. , V ■ אשים קנצי למלין בתפלה ליושב בשמים, למלך החפץ בחיים, להשיב למו כפעלס וכגמולס פי שנים, ישיב למו נגמול ידים, האל אשל לא עזב חשדו מהמתים והחיים אמן. .Von Elia- Heschelts — יללת קשה ייום. מלא גיל, שנעגחת באהלי י,שבת•, כל מגולת החלד לי 7<י5 ל5^ה, מכע;ן אושר??!יסב קזאכתי אז כלב nyy ויינפש שאנןה. שכעת ברעה מעל נפלו לי סכל, כי שפדו כעיני כל שעת שכלם כשמחת;עורי נשאתי כל.כבל איש צולח הדתי ככל מ:אוי.ים. ענני הראנה לא ראשי זקךרו האח! .עיני אורו בתודולת וביה, ממעגלי רשתות;גון נ9תר’ו ככיתי לא ק?נו תאביה ואנ;ה, בערש כנוחה אך שלאגן;שנת¬ ב• ברכי ד^לחד, אותי ככ״עו,