Kokhve Yitsḥaḳ · 1860-01-01 · 25 (1860) · p. Seite 62

— 62 Von M. Seidmann. p .שירי שולמית. מענה (.19 — LS (המק■ מכ״י חלפה לילה השחורה השמיש תצא לקראתי ברבביות תלתלי אורה כאין תבואי יפת"-׳ "מארץ קדם פאתי ז* רוח צח נחמד ומנים ערפלי הגאיות קורע ועם פרחי חן ודשאים יכרכר וישתעשע. ן ־ 1 ■ :־:•־־ איה מוצאך נשמתי? .מארץ קדם יזצאתי! ־ ואת בת שמים עננה 1 בחביון נפשי ולבבי גלי כאבי יהוו --- ׳« ובדמעות עלי הלחי יפיצו החוצה בבכי. מתי תבל .יתיצ-בו וידברו על לבבי בצחוק ולעג על הלחי: .פה זה תריד בבכי ‘י“' רעי אהובי לבבי! באבי קרבי חבוי אך שולמית ,יפת הלחי היא תבין לסיודי — בבכי¬ נערב M cr אשר זר זהב סביב מעפריכי מה ןה .רע-ש 3בה 3פ3ןד ה1,3£ים הרבה ונעימה ברננה י באנחת רעיה^ynn3 ־ את־שם זזרץ מכורותיכי ^1"" M •TW *;סיד! ךן-דה אינ3ן, ןתמורן הצ,ז,1ים .ארץ קדם הורתי r^ ^ים; J י י" גם הנה פנו ונסו מה זה קול הצ-וחה אנכי שיומע I -וזז י י דממת הליל פולח? לדרבן הלכו כלנה- אך אנכי אחריהן קראתי! ״הה שמיש רוח ועננה! עשוף צורח! ובמרחבי הבריאה קול נהי ניוסע! היום גוע. מה זה הקול אנכי שנית שומע יי' קול גבורה י לא זעקת צרה! השבוי קרא! וקיול ששון מבשר ישמיע עלי חלד אך מוקד אהבת לבבי היום.יולד. לא יכבה, אף — בחלומי. הבוקר אור. עורקי ראשי ולבבי ערפל ועלטה נסו בהולם פעם יהליוכו *) למק הנועלים בעם אשר לא ידעו משל ומליצה הנני להול•« נזה ,< השיל«’" היא האומה הישראלים. מכורתכן מצאתי . v , : ־! I v ז ז גפ ארץ מולדת אהובתי- בחלומי. גם ׳שביב׳ שמיש יבכו , " -ז בערב בחליפות יומי