Kokhve Yitsḥaḳ · 1860-01-01 · 25 (1860) · p. Seite 57

פדיון נששוחן בעיני אביהן להוציאן ממשגל ולחלקן ביעקב חנם, ולהפילן בישראל ב א ן כ q p , ב־ אן גם עד נצח לא ילאו אור הדפוק, ותהיינה צרורוס נאמחסחו עד יום מותן. — לכן דברתי אני בלבי, למת יעמול לרוח איש שעמלו גמגמה ודעת אס שומע אין לו! הלא שוב לשבת במשתרים להיות נחבא אל הכלים ולהלשין) דעת, מאשר ליתן נחון קולו לדבר דבל לאוזן בלתי שומעת להלשין) מכאוב. — על כן גם אנכי משכתי אח ידי עד כת מלבוא בראש הומיות במקהלות נבונים, לולא אתה אשר הרגזתני זה פעמים ביקרת מכתבן אלי, לעלות, והשבעתני להביא מנחת בכורים אל הכתן, כי ימינן השועה לקבל אותה. ואנכי בתשובתי אלין — את חעאי אני מזכיר היום — פציתי את פי ונדרתי לן אשר אן) אס עד השלשה לא באתי על כלן הארבעה לא אשיגן ריקם , וגם אחרי רואי כי פתחת שפרן ונתת מקום גם לשאלות הנוגעות לחכמת תלמודיות, ולא יפקד מעתה מקומן במגי׳י, אן) כ׳ גם השכלת עשו להניא לנו איש אמד ״פלאי" לצחק בנו, (מג״׳ כלן ג׳ דן) 184) אשר לצה. להפליא לעשות בשאלתו, ותעפיל לעלות במעלות הסכמה ונגלה עלותו, כי מת הכריח אותו להודיענו שהקיבון מכל שולה ושולה הוא 7825 הלא אס החליש והיה מעלים מאתנו זה המשפר, מתנאי השאלה היינו יודעים אוחו, נ׳ מן הנמנע להיות משפר אחל. כי המספרים מן 1 עד 625 אשר נכתבו בהון המרובע של כ״ה על כי״ה המה חרוזי נדסות אשר יתרון מקפל השני מהראשון, והשלישי מהשני וכוי הוא 1 . ואם נאמר נדלן כלל שמשפר הראשון הוא א, והאחרון הוא ת, והיתרון הוא י, ומנין האברים הוא ט, יהיה הקנון מכל מקפלי החרוזה (א*ת) JLX, כ׳ קנון כל החרוזה הוא 2 שוה אל המכפלה, הנולדת מהכפלת הקנון שלאגר הראשון והאחרון, עם הממצה ממנין האבלים; ונשאלת השואל יהיה קנון כל חרוזה מן 1 עד 625 שוה אל (625+1)—196625—313X625 , ומתנא׳ השאלה שיהיה הקנון מכל שורה מכ״ת שורות סוים זה לזה, אז יהיה הקנון משולה אחת רק סלק כ״ה מהמספר 195625. וא“כ צריך המקפל הזה לה חס לן על כ" ה חלקים והיו 25:195625=7825, והוא המקפל מקנון כל שורת המבוקש בהשאלה! — ועתה את אשל נדרתי לן אשלמה ואביא לן היום שנים עשר שאלות למודיוח ויבואו חכמי לב העושים במלאכה מלאכת מחשבת להתירן, ואם לא ימצא לתן גואל אביא אני אי״ה התרתן בחוברות הנאות. גם קדרתי להחיל שאלת ״הפלאי", את המשפרים בלוח המרובע של כ״ה על כ״ה, ולא רציתי להאריך בדבר שהוא רק מלאכה ואינה סכמה ואשל אינה מביאה תועלת לדורשיה. כ׳ מרובעים כאלה עשו אותם כהני אמגושי לעלקמאות להעעות את העם, להוליכם בללן שולל« להאמין נשוא נתעה. ולכן נקראו על שמם "מרובעי אמגושי" (מאג׳שע קוואדראעע). ועל מנין זה כחנו החכמים סרעניקלע, לאהירע, א״לער, וגס קלעגעל נספרו (דע קוואדראעיש מאגוציש׳. האללע 806) י — שאלה א' ראובן שטעון ולוי עשו שותפות ביניהם, ונתנו לכיס השותפות 2200 שקלים׳ אולם לא נתנו בלם חלק כחלק, רק ראובן נתן סך א׳ ושמעון נתן סך נ חצי יותר מראובן, ולוי סד ג. וידענו שהרוח יעלה י!י' פראצענט מהמעות שנתן ראובן להשותסות, גם נודע לני שהרוח שקיבל לוי היה »V פעם, בהרות שקבלו ראובן ושמעון ביחד. השאלה: א במה נתן בל אחד מעות להשותפות? כ• במה עלה כל הרוח? ג. וכמה נפל רוח לכל אחד מהשותפים? — שאלה ב' ארבעה אנשים עשו שותפות ביניהם׳ והניחו סך צ, השני נתן מחצה יותר מהראשון ׳ והשלישי נתן אלף שקל פחות ממה שנתנו הראשון והשני ביחד, והרביעי נתן 000 שקל יותר ממחצה