Kokhve Yitsḥaḳ · 1860-01-01 · 25 (1860) · p. Seite 54

— 54 — שבח ותחלה עם יקר תפארת אף היא בכל שנה בשם נזכרת (הסעלח נשלח) לכן לראש נשים תהי כותרת4 — שאול ישאלו באבל למה? כי אשבר. דומם כמו אחלמה — (מלשון סל ו ס) מה תעשה רמה י- כרחל נאלמה ■ ומאותות השמים אל תחתר. מאז בלעם, בהיות העם שוכן מדבר׳ הגיד רבה: דרך כוכב׳ גם לא ישכב, כרע שכב, עד כי ירכב על החמור׳ אל הר המור. לכן אמור כל שיר מזמור לבני קרח׳ על כי אורח כוכב שביט כעת לבוא! אין עוד קינה, אין עוד שינה, יקומו נא, אנשי בינה, יודיעונו, ישמיעונו כוכב שביט מתי יבוא * אם יתראה, לא יתגאה, כל הרואה, אך ישתאה דן> ניס ע״נ על p לא נילא נהמיר אלך. אל גרם המעלוה העומד על כשא יין מוהר׳ל משה הלוי עהרענרייך מודינה. אחמול שנס קודש ראש מדש פבע פנס הסלי״ס קנלחי שירו חיקי, ואני לאדם ניקל, אי! בידי מסקל, נדדה שנס עיני, שועעו לעיוני, אמרסי בסנה׳: חושה לעזרתי ושמע תפלתי! אנא בבוא גואל תחון לישראל אל תעזוב אותי'י־' ונצור כבת אישון רועה וגם הצאן עמי ותורתי. הקטנה שבקטנות רחל מאדפורגא. אכביר בלי דעת זמרה במגרעת אשחה כטובעת אצא בשירת׳. נס קול משמים: בית אל ואפריון לעד יהי עליון טרום כמראשון הן זאת כשורת׳! אדון הקודש משיג: כל פה וכל לשון יאמר כגיל ששון: