Kokhve Yitsḥaḳ · 1858-01-01 · 24 (1858) · p. Seite 74

והיח אם שסוע תשפע לא יגורך כל רע׳ קדש כל מעשיך אליו כי כל מבטחנו עליו. והיה כי יביאך במרחב לא תפנה אחרי שוא, שית יוצרך אדון והיצר עבדך ודי אדונך יזכור מעשי חסדך׳ לא יזכור מעשי נעוריך ובאב את בנו ירצך וביום כלילת חוסתך אז משירי אשיר תהלתך•' ועתה קח דלתות אלה כי להאריך ידי תלא וכי ישאלך איש בשערים: למי אלה הדברים? השב ז בעיני הם יקרים כטוטסות אקשר דבריו יען נעמו לי אמריו כי הם דברי דודי החפץ .לראות זוהר הודי , שמואל עטטינגער - הלו׳ לא אשליכם אחרי נויu«m מכתמים. כי בבית התפלה גדלה המהומה! — רבקה. מגלה סוד יפיק קנאה ובין אחים יעיר שנאה 7 רחל. טמנה התרפים אשר לאביה וגם לבעלה לא גלתה אוזן בי - דרך נשים לה! — אך לא לעולם נהיה בבער. החכמה על גפי מרומי שער תעוררנו משינת תרדמה לבלתי היותו כבהמה׳ והחי יתן על לנו לקחת מוסר כאבו והטטפות אות האל נתנה לעמו ישראל עד מלאות שלש עשרה שנה ידמה אדם כפתו רעננה במלאת השנים ישוב מאולתו ולא נכזבה תוחלתו; אל שדי ירצנו יחוננו ומתורתו אז ׳אלפנו- גם אתה עלם נעים•' שים לבך לימים הבאים חזק במוסר אל תרף בשחרות ימיך ולא כערב שמשך אז לעד זורח כעל יובל רענן פורח כשתול על מים רענן מכל רע שקט ושאנן שמע בקול אלהיך ואהבהו ככל לבבך _ Ignaz Preskurger. דוד. לא בהרב ולא כקשת מדם חללים תטופנה — רק בשיריו טמן רשת לנפשות — שמיס תעופנה •י בת שבע. לזאת יקרא אשה: כי מ א י ש ל ק ח ה ז שלמה. לכל חפץ נתן עת ולתפלה מאומה?