Kokhve Yitsḥaḳ · 1858-01-01 · 24 (1858) · p. Seite 64

64 החח נלכה ולכן נחפזתי לצאת ולתמלט מל נפשי. — כשמוע בכן כי הולך אני דמהר נמח ני מנושל «כל ואנלכהו ואגן.' -י מנשה כלה לשפל אח קולותיו האלה, ואנשי נליחו קלאו כלמו פה אחד: השכלה משו צדיק חמים והצנע לכח! נלוכה העלמה, אשל נמצאה שמיד לדולשיה, וחצו להאולח ולא ישן» עוד אליהו החשני להלאה אל נתן בליל להחיות אח בעליה! שמוליס כל ימי חייו! .Von 0. 8. Reggio. mtfgefQctff von 3. Stern מכתב אל החכם היקל אוהב החולה והמסקל, ידיד נפשי מוה״לל •שלאל יעקב שמעל; *״ח, אדלנה נא שלום ושפע טונה ונלכה עד העולם אמן! אותותיך מיום י״א כשלו נאו '(כקי^יאסעדי על נכון, מהם לאיתי איך אוית למושב לך העיל הלזו, פס קוננו לניס ונכנדיסו (אך חכמיה מתי משפל, ואתה התנדבת לקבוע פת בכל נוקל למוד בחולה עם איזה משכילים, המקשיבים לקולך, ישלם ד' פעלו ויצלימך בכל דלכיך. גם פקידתך להעתיק ש׳ תשועת *שלאל ללשון ספלדיח ולהדפיסו נעילך לאויה לשבח, ואולי תשא מזה תועלת אל היהודים אשל סביבותיך, ואנכי לא אוכל לשפוט על זה כי אינני מכיל תכונתם, עשה והצלח ויהי ד׳ עמך. אכן אשל חפצת להקפיח אל השפל ההוא קצת מן הדגלים הכמוסים אחי נכתב יד, על אודות ויכוחי הדח, הקשית לשאול, כי לפי דעתי אין נכון לפלקם נימים ההם מה שיעולל שנאת ותחלוח_נין כתות שונות באמונתן. ומימי נשמלתי עלוך מלחמה נגד התקין» ממני זולתי נעת לחצני ההכלח להכין בעד אמונת •שלאל מן החלושים אשל חלפונו, אמנם נעת הזאת כאשל שקעה האדן מויכוחים כאלה, ומדוע אחלחל מחדש דבלי ליבות* לא כן הדבל! אוהב שלום אנכי, ולא אשמיע קולי כל עיקל נענינים אשל •צא שכלם בהפסדם. לכן חדל לך מהפציל ני, כ׳ אין חפצי בכך. כמעט שענלת׳ על דבלי הלמב״ס בפי י״ז מהי איסולי ביאה על אודות כ״ג שלא •שא שתי נשים, נתנלל לי כי אין זה אלא דין מחודש ממנו נגד משמעות התלמוד, ובל היגיעות שיגע נעל מגיד מנשה להבין איסול זה מן ה ש וגיא דינמות ם' הנא על יבמתו לא יספיקו להוכיח מאומה, והז לוח בפלפולו נגלה לעין כל, כי סון> סון> לא כיון התלמוד אלא לומל: "דבל אחד יש לי ללמוד מן הכתוב ולא שני דגלים" לא: אשה אמת הוא נושא ולא שתי נשים" כמו שהוכיח להודות אן> נעל מגיד משנה, וכל עמלו לפלש הגמלא נדלך אחל אינו אלא לבקש התנצלות אל הדלך המחודש מהלמנ״ם, אשל באמת הוא זל מאוד, ואחשוב כי הלמנ״ם נעה פה מן הדלך הישלה מלוב חפצו להלנות נאיסולין — (כפי שעתו נספלו בחינת הקבלה, דבלי •שלאל שעעדן) — כי נטייתו זאת אנו מוצאים בכל חנולו הנפלא, ולא חש להוציא דבלי ה גמלא מפשיעותם כדי לקבוע איסול חדש לכ״ג שלא ישא שחי נשים, לכך צדק הלאנ״ד בהשגתו נדלך כלל, אלא שאן» הוא לא הנץ הפסוק ד״ה נ׳ ב״ד נ', כ• בל הולך «ישלים יודה לפלוש ך ויבין שהכנו׳ לו במליצה ייקח לו •הוידע מושב על יה ואש ולא על יהוידע, ובטעות נגדל אחליו אן» נעל מגיד משנה, ושניהם נגדדו אחל דבלי יש״י שם וחתימה שגס צונן בהעתקתו טעה בטעותן. לכן אני אומל כי פילושך לנד נכון כפי הפשט האמיתי שחדי אם תמיין תיעב בכל הענין סם תמצא כי מגמת הכותב בל הקאפיעעל ההוא אינה אלא לספל מה שעשה •הואש וכל אשד קלהו, לא לספל קולות •הדדע, א״כ אן> ויקח לו מוסב על יהואש וק״ל. ואתה שלום וניתך שלום כתשוקה הכותב פה געלך ביום כ״ת כסליו תלי״ד יש״ר. העדה, «די ענד דדך פלאג וכאשל נתבנדח• לעדוך חבלה עם הגאון שי״ל נ״י ומד• דבלי ע״ז הפסוק, אמד לי שנתכוונתי נזה לספל תולדות אדם מהגאון ד' זלמן מווילנא אשל עד היום לא ראיתיו ולא מצאתיו אן» כי נקשחיו. דבל• •שלאל שטעדן.