Kokhve Yitsḥaḳ · 1858-01-01 · 24 (1858) · p. Seite 22

22 התתעלם לעולם לאור עולם ושילשת מאודו י) וריח בשמץ הורה רחוקים מקום שמך הכי מוריו במוריו *) מקור חיים בפיך לא יכזב ומים גברו מימי יאוריו ענן הבין עלי מבין תפרשו והרקיע עלי ראשו סדריו יערוף לקחך עליו כטטר_ וכרביבים עלי עשב שעידו הימנע — ואת עושה הזיו, ויכלא - ואת נותן מטריו ויעמוד — ועמך אוצרותיו ויתחבא — ומאתן■ מקוריו נתנך אל יחיד הדור נתנאל לנם עמים נגיד עמו ושריו בחכמתך תחכם את זקניו ובדברך תאלף את צעיריו וסכלת חכמים הקדומים ועצמת ככלכל וחביריו 4 ועשית בידוע׳ שם לך שם בישראל, אשר המה בחיריו- הכינך צור לקהלת למשנה ואל חורך להדמות להודו תידע מחשביו מכתביו ותראה את סתריו מספריו ואל נטע נטע חכמה בלבך, ואל ים שכלך שלח קציריו והחכמה והמדע נתנם לך אחריו וצפית סתדו וצמחת דבריו האפילות י) ושגשגת נטע פרדס יצריו ומגי מדברי פיהו חנטתם ובצרת ביד רעיון נזיריו וארית פרי נטעי זממיו ואחזת בסנסני תטריו ודרכת טרומי דברותיו ורום הוריו׳ ומנית עפריו ונשקת * * * 4) בעד שמשות חרכיו וצעדת בגבנוני הרריו עדי באת אל תכלית פלאיו ויתהלך לבבך תוך חקריו במטה עוזך תכה סלעיו ותמציא נהרות צופים בצוריו ותקדח אש מזימה מאבניו וכפשיט תפוצץ את שמידו לנגדך נתקו יתד הבליו ונמסו לפניך חבריו והראית בבירורך כטוסיו והתרת בביאורך קשריו. זכרתיהו בזכרון טוב ומאוד כמותך לא זכרהו כדוריו עדי באה חליפתו כהיום והעלית רפאיו טקבריו והחיית בטל אורות אמריו והחיה רוחך פגריו ו ק ח ל ת עלי שמך מקורא ביען כי בך נודעו דבריו השיבות פר ודתן לחוטן‘) ואספת בדולחיו ורדו י) ניראה 'חשדו אמה «לום במריו הב' ועל מוגן עדיו •ג-י על*ו רעו טור ארוז «סיר (לא נודע «חברו ואולי ■ר״ש בן נבירול) בשבח נייד אחר אשר יס ש«י יעלם; ובעולם שיי אורים ייולים והיה עם מיוונמך שלשה, וברעיון הו ה השחמש י״ב ר״יהלוי. ב«ושח אמי «מחיל לבי שי• אורים שלש אורו ויו. י) «יריי האי הוא מלשון מול ואהלוה ומבי מלשין«ירה ירן. י) «לשון ני אפילוס הגה. 4) בלי ששק צ״ל ,ונשקפה“ *) ים ד׳ •הודה הלו׳!"ל מש׳ממש בדמיון הזה בשירו '.«שחיל פנים שיר אשי לבי. סייען היש משיב פרידמן למוען.