Kokhve Yitsḥaḳ
- Journal
- Kokhve Yitsḥaḳ
- Volume
- 13 (1858)
- Issue
- 24 (1858)
- Date
- 1858-01-01
- Page
- Seite 4 (sequence 5)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 61% known words query
- IRI
…/4785731-4787280-6613267--2198-4787285- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
ודרשי רעתי דברו הוות? לאפר אלהים הדיחו אל ארץ ציה וצלמות כלוא ולא יצא: ואתה אלהים שמעת לנדרי להתקרב עם נחלתך! למה אירא בימי רע ודרך ארץ פלשתים קרוב הוא: ואני ברב חסדך אבא ביתך בשערי בת ציון אגילה בישועתך: אז אשכח מעצבי ומרגזי וכל משבריך וגליך עלי עברו: ב. תהלה למשה ארוממך ה׳ כי דליתני מירכתי צפון ומקצות הים האחרון העליתני? לשמע אמרי אל בקהל קדושים לזרוע חסר ואמת על תלמי לבות: ארץ מצרים לפני היא משכן משה בנו מימון קרית חכמה ודעת: נכבדות מדבר בך קרית מלך רב סלה: א) אזכיר אלכסנדר ותלמי ליודעי בינה לעתים נ) הנה הגר׳ ותוגה ועבד כי ימלך׳ עם כוש, זה ילד שם: 0 אזכרה כל תפארתך נא אמון מימי קדם כל טחמדיך משנות עולמים: נוראה היית למלכי ארץ ירך מים עד ים שלטת ומנהר מצרים ער אפסי ארץ; ברב חכמתך אספת הון הרבית חיל ותעשיר׳ מאד מלאת זהב מלאת כסף: קבצת כל הון יקר ונעים כל כלי חמדה מכל ספר מכל לשון לא מנעת כל אשר עיניך שאלו: בית קדשנו ותפארתנו כבדת במנחה וכל מחמדנו צפית זהב שבא: ל) ויתפללו בעדיך תטידים כסדרם ובעת רצון יברכונך: תורת אלהי ישראל אהבת לפני זקניה אשכר הקרבת: וראו גויס את שם ה׳ ובל מלכי הארץ הבינו בספר כתב משה איש אלהים: אז דמית אל אור בי יהל בגובה אל שמש תפיץ הוד זהרה עד קצוי ארץ: לפניך כרעו מלכי תרשיש ואיים גס בני אדם גם בני איש אליך נאספו מקצות הארץ וים רחוקים: לדרוש חכמה לדרוש דעת לאמן ידיהם בכל מלאכת חרש לסתה ציצים וסרחים: ותבטחי כרוב הונך כרוב שכלך אמרת לעולם חוסן ונזר כימי שטים: מאסת חכמה מאסת דעת מהרסיך ומחריביך ממך יצאו: אל אלהים ה׳ הפך לבו לשנוא הסתיר פניו בל ראה נצח: עזבך טרף לשני לביא ביונה לפני עיט ובכבש לפני חיתו יער: באו ברבריים בנחלתיך לארץ הפילו היכלי חכמתך: חשבו דעתך לסכלות בינתך לאולת שרפו כל מועדי תושיה בארץ 5 ״) ותלכי שובבות ימים רבים ותשכחי כל ערייך בל שלותך מימי קדם: עד בא דבריך אלהים אמרתך א) רמז שם העיר על שס המל־ האדיר אליכשנדרוש «רקדן ב)«לכוס אלכסנדריש וסל«’ המלך שילאודילשו ג) הגל, «לכוח עומר אל כעאנ, חוגר, «לכוח שליש הגדול שנא הוא נעצמו וכנשה, ענד כי ימלוך,ממלכה הממלוין׳, וכוש, עם הקופעי חושני האלן וכוש ומצרים אחים הם כמאמר הכחונ. ד) רמז המנחות והמנורות והשלטן ששלח תלמי המלך לנה"« כדי להניא הזקנים המעתיקים ונזה ינואר לך כל הסמוך כמנואי נמאול עינים נהדרת זקנים נאורך ה) רמז לניאת עומר אל נעאג עם מיל הערניים מרשת האוצר הגדול והנורא על זה ידוו כל הדווים. ז!