Mannheim
Compact Memory

Kokhve Yitsḥaḳ · 1857-01-01 · 23 (1857) · p. Seite 67

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Kokhve Yitsḥaḳ
Volume
12 (1857)
Issue
23 (1857)
Date
1857-01-01
Page
Seite 67 (sequence 70)
Language
Hebrew, German
Belongs to
journal issue
OCR quality
61% known words query
IRI
…/4785731-4787198-6613266--2178-4787266
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

67 ולבן ידידי! אס בלב טהור ולוח נבון דפקה מזוזות פסחי, אם להועילך ולא להללן קראתני, ונפשך התאו לדעה אי זה הדרך ■שק אור, איטצן, שיח לשפה אשכנז לנן ינאהנהה השנה תמיד. — אמול לעונה־טעם ההיא אחותי אח! והיא גם היא מודע לך הקרא וכל עונה העכיר על פניך. — נתנונוח כפיה פתוח הפתח לך אח אוצר י"«למיס וכל מטמוני משסריהם תראך לדעת, גס הצרף אמרתך מאד, והלמדן חוקי שייליצה אשל על כל לב רגש כחוניס, אך 'יען כי המכחנ מכתב אלהיס לכן לא ירון יל קורא נו; או אז נם בעת ילחש לנך לדבר יהודית באזני בני עמך, שפתיך בלול ימללו, ויהללוך כל שומעי אמריך כ• נעמו. — ידעתי ידידי! גס ידעתי, כי כהסילותך ללמוד לשון ותפל לועז יגורו עליך בני 5ל‘ שם הולכי חשכים ומורד׳ אור וכשופל ירימו קולם לאמר: "אל נא תרע לשגות נזלה, אשל מאהביה אוהבי מות, אל תתאו למעעמותית כי אחריתן מרה כלענה וכל אוכליהן יאשמו!״ — כדברים האלה ידברו נאזניך למען הפר את מחשבותיך, אך אתה איש | יזייודות! אל תאנה שמוע להם ואל חע אזנין להנליהם. — הן לבם צפון משכל ואין f מבונה נהם לכן בוז יבוזו להן: לאמות למו חכמות לכן יחנו בחן מגרעת; ונמשלו י לשועל הערום מכל החיה אפר בז לענני גפן — כאשר יאמר משל הקדמוני — ייאמר יי' מריס המה, בראותו כי גבהו ממנו ולא תשיג ידו אתהם. — רק השמל לך ושמור יששך מאד פן תהי חבר להמחמכמים האוחזים רק בחכמה ואת חולת ד׳ אחרי גיוס ישליכו. לך מנגד להאנשים החטאים האלה ואל תבוא בקודם פן תנקש אחריהם וחטאת לאלהים כמוהם. — אכול מפלי ען הדעת כנפשך שנעך! ואולם אל חטוש חולת אלהיך 5י p חיים היא למחזיקים בה. — אמנם מר יאנח כל דורש טוב לעמו, בהגלות נגלות לעיניו, פרעות ישראל ופלגות 'מודה ההולכות וגבול בארצנו יום יום. — (ההמשך במחברת הנאה אי״ה). עת ספיוד. Von Wolf /ritti, Kub-Nabl>iner in Prerau. הקינה הזאת ראשיתה עצבת לב ושברון רות, ואחריתה תתלה ותפארת, השמעתי ן*‘ד דרוש, בהלקח מחמד עיני כבודי ומלים ראשי ה״ה אד״מו התו' הרבני החכם .׳ ישלם. אוצל החמדה מו״ה יוחנן חיים זצ״ל, נשנים עשר יום לחדש זיו פנה זיונו, לאבד אב הצדקות לפ״ק בשנת שמונים וחמש לחייו עלה בית אל. הן אלה קצות ייניו נימי מגוריו על האדמה. ותהי ראשית מלאכתו מלאכת הקדם, הוקם על למורה ישירו; והעמיד תלמידים נחמדים ונכבדים, ובאחרית ימיו עבד< ענודה תמימה בזבחי קן1ים, ישי•’ על שכמו משמרת משרת העדה, לשרת את אחיו בכל דבר חורה ותעודה, נעיר שי לדחי ק״ק פרערויא יע״א לערן ל״ו- שנים. וכמו חייו כן מותו מות ישרים, ביום ששלדו נכו כל העדה נכי תמרורים, נם בניו נטעי נאמנים עשו לו כבוד גדול, בנו שבכור התו׳ השלם כ״ה מיכאל ברוק ני׳ הריס עליו מקפד בקול מנשל צדקות, ואחיו שקצין המפואר כ״ה ליב ברוק ני' קרא את הגאון מו״ה משה ליב בלאן ני' אנ״דדק״ק ’”פניק למלא אח מקומו בנכי ומקפד כלו אומר כבוד, ואני הצעיר אשל עלה עליו?בורל בנעימות לשקוד על דלתותיו שש שנים חמימות באתי באחרונה, ואען ואקונן! הן כבר קראו היוי נשאו'נהי וקינה, "י .7 T|, .■י• '••• ''1י חכמי לב ב?גלי לשון והוד קופתןם; איןי יבוא אחריהם קצר כינה איןי:פטיר התלמיד שוקר דלתים -

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.