Kokhve Yitsḥaḳ · 1857-01-01 · 23 (1857) · p. Seite 49

49 צחות לשונך?!ל פני?!דנם מויופת, לבושים במעיל רעיונים נשגבים י יפעת רחב בינתך בהם תגיד,: כל טלה וטלה את הלב תגביה. אטריות כתבי קידש הצרופות והטהורות ־ / י י י י* ־ 5 י ־ 1 בלבבןי ונשסת*ות:ןז דדו נטועות׳ להוציא מחשבותיה היו י^זד׳ למאורות׳; י ־ IT T I* * I J ׳ ־ בכל אישר פנית על דלתי פיך נטועות י לשפה קרושה גם שפת ארץ מולדת בנעימות ורב ייופי אתך מתאחדת. מים זכים יצאו ממקור זך ובהיר׳ הגייונים טהורים אמרים זכים יולידו ׳ גם בדבדך חתם תמתך יאיר׳ על אמונה ברה וחכמה יחדיו יעידו ׳ * TITi TT T ־ r T J הרחקת מדבריןי אף שמץ שפת יתר ׳ גם לא ימצא בהם מגרעת וחסרי לכל דבר הנעשה תחת השמים V J TT TI־ T - -- V ־ יתחדש זכרונו לעתים מזמנים גם הפרך{ עבר היום כפלים י כי הייום הקיפו שבע ועשרים שנים׳ ביום הזוה בצל כנפי שדי שבתך בחרת׳ אפס עקבות מעלליך פה השארת. עץ הדעת שתלת המהלל בשערים ׳ כפתו רעננה ׳ עליהו לא אמללו ׳ יפרח בשלשה בניד הטסטריםל 1 ־ I ז I- T - ׳ ז¬ כי חכמתך וישרך ממך נחלו׳ איש הבינה נפחת בהם בוערה ׳ חוט המשלש הןה לא• ינתק במהרה בנך הנכבד ונבון לב שמעון יהודה, המשרה על 'שבטיו, ראש לעדת עם סגלה ׳ מחכמה ועשר מברך בברכה חמודה, לו עצה וגבורה ׳ לו כבוד וגדולה, (