Kokhve Yitsḥaḳ · 1857-01-01 · 23 (1857) · p. Seite 42

הלוא היה לו לששוני אותו.*»ופן דם, ומולד בחוקי הל ומיס ואחת דהו. להמית? ע!ד זא® קשה על הנמצא בא״ג מקזמוח שהלבה פנים עוד מקודם מעפה ענן לדפו והי" היהודים להצעיריס, מאי^^והכח הזה להם? ודוחק לאמול על זמן ההוא שהיה נימי אגלישח הלאשון שמלך בשנים מעעים בממשלה בלחי מוגבלת, ב■ ממשלחו היסה בניי,1 והשקע ולא בנקמה ולדיפר, ולא מצאתי בא״ג ליגלל לע עליז, «הללאה בתפיי®!אשוקטילישע גשיכעע 24. 28< מבנו אגריפק השני ואחיותיו ילאה כי בל גיח אגר’®® היה למגן ומחקה עלימו ונוודא• ילשו הידידה העונה הזאת מאביהם, ולא ידעתי המקיי מהחכם הסוקל גלעען [זייעע 29< נאמלו שהנוצרים האמינו שהמיתה הפתאומית שה,«,' לאגרישת נענש על הלדיפות שעשה למבלהס,.וציין אה.מקולו [אפותעול״שע געשיבעע 12]. ועיינתי שמה אבל המה פלעו שמה "הוללות" והוא הולדות השני אחיו של אגל’®® הלאשון אתל נמות אחיו, ואגליפק השני היה עוד, נעל ולן נשנים, מתל קלודיי® הנח להורדות זה למנות ולהעניל את הכ״ג 8י< אבל הממשלה, והכח לשפוע נד״נ, ל6 היה לק לנציב ממי ופושעיו, וגם על היילית זה גדלה הפליאה מהיכן נאה הבח ל' להלוג בירושלים —. באנשים הללו?? מכ״ז נלאה בעליל, מגדולת השינאה נזמ| ההוא שהיתת לקיתלי לוווי על החדשות מנת הזאה, בלאוחס ב׳ מגמת ושני התלמיד’6 היא להפוך ולקחת גס לבב ההיידען, ודגליהם כבל הכו שולש בלבב עמס, ויי6' לנפשותס שיתלופפו יקוד׳ מומשלת לוווי עי״ז, באשר היה תופס.נאמת, ותיל ורעי6 אחזתם על כשאותם. — וע״כ רדפו וחלמו אותם בגזירות ועלילות סקל, ולא כללי אותם בחוקי ונמות׳ יומי, והוציאו אותם מהכלל, להעמידם כציפור דלול,,והחילו נ® להיהודים ולהפרושים להעליל עליהם ולבעל אותם. אך הפרושים בגודל ועוני לבבה. נא לצו לשחת לחמי אחים נגדם, ולשפוך. דמי נקיים, וכדברי ר״ג הזקן המוזכר בא"! |אש"ג 5< וגם לפעמים כאשר היו נציבים; אז■ אגייפק בתוך העם, הגינו גם המיז ברחמם על נפשותס, אן נעת ההוא שנתמנה .עגן הצדוקי,✓.והנציבים לא היו באל?. וביומי חידש הקיתל נערא את גזירותיו נגדם - - וכאשר שרן> נעצמו העיר לום, העליל נשקל החטא הזה על הנוצרים, למען לשחת . ולנעי אותם ועינה אותם והרג בה® כמקופי באריכות לקושי׳ יומי, וע״כ הלהיב .'גס מנן בנפשו עוז, נתעת שלא ה״ז המליצים העונים עבורם, לאתון. נחפז׳ הקנהדיין ולהכריח אותם לחרוץ על האנש,® והנשים הללו להרג ואבדן, למורת לוח העם — ואס שלא נתפיע נהיוקיפון שמי® הנהלגיס < לק אח •עקב אחיו של ותנהרגיס הנשאלים קרא אותם נ®® מפילי הברית וחוק התורה — נאמר כייי^^ווכתבי עולות לגאלאעעעי, שמחליא" גדולה היהה, מיעקב ועדתו עם שאיל שולות, על שה^ל לעדתו להשיר בלית אבלה® ותורת משה• ואחלי ביאת שולית לירשל״ם, התפתלו ^ך4?פולום ילמד לק לההיייע!. ויעקב ילמדו להיהודיס [שא 2], וחברת יעקב לא נדלו^דמס מהיהודים וחורת משה. •־' והמה אמרי ולמדו "שלא נא לנטל החולה או הנביאים, והשמים והארץ יבוטלו ואי® אמת «התולה לא תבוטל, ^כל מי שמיפל או מלמד לאחרים לנטל אן> מצוה אחת יי! הקטנות נקיא קטון במלכות שמיים |«טהיאש 5 לוקק 18 < וגס על שמעון פעטיים היה בזעם על שאכל עם ההיילען |אפ"ג 11 מכתבי גאלאטעל 2|, ובית יעקב וחנייז' היה בעיר הקודש בירושלים ולימדו שמה באין מעלעל, כי על אלוקי ישראל וחולת מ®6 נתמכו, וגס יעקב זה למד, כל המלבה דבלים מביא חטא, ולא המדרש הוא העילוי אלא המעשה, ['אקאני 1. 2< ומזה לאיה כשם ששאול שולוק היה מתלמידי ל״ג, כך יטקג זה היה מתלמידי לשב״ג 7|. — והקנלא נותנת שגס נהעת שישב על ה:קא לששי׳ באכזריות העדה הזאת, מיראתו עבור העם והשלושים, לא היה משפעו על חגיי* יעקב המחזיקים בתורה משה, ושפך חמתו על חבלת פולוק, שהיה מנ»|חנוחס חוץ לירושליל. וני; ההיידען, ובזמן ההוא היו לבים מהם תמוכים לאשקלון. "*קיא ׳וקיפון אות® בשם עוברי חולה. — והודיע לנו בפרט, שהרג נאכזירותו גם ליעקוב, אן> ג®*6 ממחזיקי בתולת משה, ולא נמצא נו דבל או דיבור רעת 8< , וזאת כאב מאיי ל" העם והזקנים והפרושים, והלכו מראשי העם לקראת אלנינות ואגליפק, וצעקי .יייה לפניהם, והוא לא סנה אל צעקתם להושיב הדמים בראש הענן, כי לא היה ניכליזי1 נידעו כי עשה נזה רצון האכזר נערא, ושליחוחא הוא דקא עניד, ןע״נ ילא ענן '®יל נהשפמו. — אן הצלה פורתא עניד אגליפק נמה שהיה נכחו, — וצות לבל ’גי® ענן באוכל מועד אל הקודש, והעבירו מכ״ג. — ויש להאריך נכלל ונפרע הדני’® הללו,. לק הנני יושב במקום שיש תתלון תשלים. — ויראתי במאוד סן אכשל נלעייג,,