Kokhve Yitsḥaḳ · 1856-01-01 · 22 (1856) · p. Seite 83

83 ושבטו ומשענתו, מקל תפארה. וכלבו הנאמן׳’אח לצרה'׳' זז מ;מין ושמאל בזרועותיו;נוחו׳ סביביו, ’עדריו, אם על בנים, בבשים עתוךים, המונים המונים,;ישישו,;רקדון וירעו באחו. נשימה נא עין, נרדפה לדעת, v למיה;תרון ולמי מגרעת', . שם הוד והדרי׳ תחבולות בן אדמה; פה תפארת'הטבע', בת השמים," שם מראות יקרות ׳ פה נחל מים, מצע דשא׳ תחת הכסא שמה. - שם מלך אדיר אסיר לרגליהו, פה רעה נאמן ועדרי צאנהו; שניורם הציר בעפר;תאר ׳ זה בהיכלו7 לבוש עדנים, וזה עלי7 אחו" מרעה שמנים ׳ ושניהם תהלתו' מעשיה" ידו להתפאר. , יי T l V ־:־ T : : T .. בין זאת בן אדם. עשיר והלך ׳ מחמר קיורצוריעה"ומלך," ברצון אלהים שוכניישמןם; לכבודו'בראם בצלמו! בךמותו׳ את בל הולך בגדולות ועובד אדמתו. אלה לאלה מעשיה אלהיים ח;ים.‘- ואשרי הנוי נפל חבלו בנעימים! מלבו רועה נאמן ואדיר בלאומים׳ הוא שומרו הוא צילו, נוצרו לרגעים, עטיו בשלום באחים;תנהלו 7 באמונתם;חיו', ודךביהם;חילו; בי" שבת עמים ג'ם';חד' מה טוב ומה נעים