Kokhve Yitsḥaḳ · 1856-01-01 · 22 (1856) · p. Seite 53

א״ך ז״ה חלי ואשיאנו! האם;חושה כחי? אבל'אטה את שלמי תחת הסבל!; את נשיי ישלם י׳י׳י אח״ד נושי’, אז״כה‘ואבנה מטנו גם אנוכי, - נע״ה כ׳ שנע שנח יראת ה' על פני. ׳ ר,בדודה. Bon MoseS I. מה תוסיף נחת! ראש אנושיעברו; הוי מטה לשחת! את פניו עכרו; - צרותיו כי רבו אלי תגרת ד>5ןרץ י* עת איותו יסבו פרץ על פרץ, - יבחר לו שבת, אז ימצא מנוח; אז ישחק זלעצבת אך ישמח שמוח! בין סלעי מרגוע שם נצח שלטת; שם ישבע שלוע אף שמה שוקטת; - בנאות דשא נצ-בה, נושאי פרי מגד;ז צולח מני רבבה, ,המון קריה מנגד, - הוי! עולתה צולחת, פח ךמעה זורעת; Landau. מה נעמה הברורה! עת משברי התלאות עת גפשו גלמודה, ותמרורי ר״וב רעות I ־* I י• T עת רוחו נדעכה, ובשרו הוא לבריות עתי נפשו נאנחה שוד על עברות הלא אז בודד, מכל פגעי התבל אז'רוחו.יתעודד חפשי מבל אבל בין גבעות עמים, במקום שלות דממה האח! חיים שאננים שם רוחו נחמה - t •’ ד ד תוך סבה קטנה, סביבד־יעצי רענן ׳ שם':פרח בישושנה׳ שם :שב שלאגן י פה במרומי קרת, עלי אדמת שאיה,